הסיעה המובילה בהגשת השאילתות בעת המלחמה היא חד"ש-תע"ל שנמצאת במקום הראשון גם בכמות כוללת לסיעה, וגם במספר השאילתות שהגיש בממוצע כל חבר כנסת: 38 שאילתות הוגשו על ידי חמישה חברי הסיעה. כך פורסם אתמול (שישי) באתר התחקירים "שקוף". במקום השני נמצאת סיעת יש עתיד, עם 30 שאילתות, ובמקום השלישי נמצאת סיעת העבודה עם 27 שאילתות. שתי סיעות לא הגישו אפילו שאילתה אחת בתקופת המלחמה: ישראל ביתנו ועוצמה יהודית. מטעם סיעת יהדות התורה הוגשה שאילתה אחת בלבד.
יצוין שבשלושת החודשים הראשונים למלחמה רק שליש מחברי הכנסת עשו שימוש בכלי השאילתה העומד לרשותם. מתוך 67 שאילתות רגילות ודחופות שהוגשו, ושאליהם לציבור יש גישה, כמחצית מהשאילתות (33) נותרו ללא מענה. זאת על אף שמשרדי הממשלה היו מחויבים לתת תשובה לכל המאוחר עד לפני חודש. בחלק מהמקרים האיחור במענה עומד על כמעט ארבעה חודשים.
ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) הוא שיאן השאילתות, עם 21 שאילתות, 11 מהן ישירות. במקום השני: ח"כ נעמה לזימי (העבודה) עם 20 שאילתות, כשחמש מהן ישירות. ח"כ נאור שירי (יש עתיד) ממוקם במקום השלישי עם תשע שאילתות, עמית הלוי (הליכוד) ועאידה תומא-סלימאן (חד"ש-תע"ל) חולקים את המקום הרביעי עם שש שאילתות, ואת המקום החמישי חולקים ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) וח"כ אפרת רייטן (העבודה) עם חמש שאילתות כל אחד. רוב השאילתות (הרגילות והדחופות) עסק למלחמה ברצועת עזה ולמחדל שבעה באוקטובר. ואולם, היו גם כאלה שעסקו בנושאים אחרים. כך למשל, ח"כ כסיף הפנה למשרד החוץ שאלה בנושא הנפקת דרכונים דיפלומטיים לחברי מרכז הליכוד בהוראת השר.
בדיקת "שקוף" חושפת כי משרד החינוך ומשרד הביטחון זלזלו בשאלות שהפנתה הכנסת בחודשי הלחימה הראשונים. מתוך שבע שאילתות שהופנו למשרד החינוך, אף לא אחת קיבלה מענה, ומשרד הביטחון השיב רק על שתי שאילתות מתוך ה-11 שהופנו אליו. כך לא קיבלו מענה השאילתות על תנאי מעצר של עזתים בישראל ו"נאום פוליטי אסור ולאומני של רב צבאי במדים" (ח"כ כסיף), הגנה על הכפרים הבלתי מוכרים בנגב מירי החמאס (ח"כ עטאונה), ושימוש בפצצות זרחן בדרום לבנון וברצועת עזה במלחמה (ח"כ עודה). משרד החינוך שלא ענה על אף שאילתה, נשאל בין היתר אודות היעדר מיגון במוסדות חינוך בכפרים הערבים-בדואים בנגב (ח"כ עטאונה).
לכתבה המלאה שפורסמה באתר "שקוף":
בדיקת "שקוף": רק מחצית מהשאילתות של הח"כים זכו לתשובה בתחילת המלחמה
