מרכז עדאלה הגיש הבוקר (ראשון) עתירה לבג"ץ נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 שעבר ביום חמישי האחרון בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. העותרים, עמם נמנים משפחות נפגעות מדיניות איסור איחוד משפחות המתמשכת של ישראל, דורשים להביא לבטלותו המלאה של החוק, בהיותו גזעני, פוגע בזכויות יסוד חוקתיות ומנוגד למשפט הבינלאומי.

ד"ר חסן ג'בארין, מייסד עדאלה, בבית המשפט העליון בירושלים (צילום: עדאלה)

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עדי מנסור, רביע אגברייה וחסן ג'בארין ממרכז עדאלה, מצביעים העותרים, שכעת לא נותר כל ספק כי תכליתו העיקרית של החוק היא דמוגרפית-אידיאולוגית, כפי שכבר נטען בעתירות הקודמות של עדאלה. זאת, במיוחד לנוכח סעיף מטרה שהוסף לחוק במתכונתו הנוכחית. הדברים מקבלים חיזוק גם מהסעיף החדש הקובע מכסות של בקשות שיידונו בוועדה ההומניטרית. שלילה זו של מי שיחרגו מן המכסה האמורה, מתבססת אך ורק על שיוכו האתני של המבקש, ללא בחינה פרטנית. בכך, בנוסף למטרה הדמוגרפית הפסולה, החוק דוחה את הרציונל של המשפט החוקתי לפיו לא פוגעים בחירותו, כבודו וזכותו לשוויון של אדם על בסיס שיוכו הקולקטיבי האתני.

מעבר לכך, נטען בעתירה כי הצידוקים הביטחוניים שהושמעו במהלך דיוני הכנת החוק בוועדת החוץ והביטחון, מעידים אף הם על תכלית דמוגרפית פסולה; יוזמי החוק נשענו על קביעות לפיהן "הצאצאים" של הורה ממוצא פלסטיני מהווים סיכון, תוך שהם נשענים על הדוקטרינה האסורה של "נתיני אויב". דוקטרינה זו חלה עד למלחמת העולם השנייה והניחה כי במצב של סכסוך בין עמים, כל צד הוא עוין לצד השני וכל "העם" על כל פרטיו וחלקיו שותף בדרך זו או אחרת למאמצי הלחימה. לכן אין צורך לערוך בדיקה אינדיבידואלית לאדם השייך לאויב, כי העיקר הוא עצם שיוכו הלאומי.

נוסף על כך, הפגיעה במעמד האזרחות היא בלתי חוקתית, שכן היא מהווה שינוי בזכויות יסוד באמצעות חוק רגיל. כמו כן, חיי המשפחה הם הליבה של מעמד האזרחות לפי המשפט הבינלאומי ועל כן העתירה גם מפרטת את הביקורת הרבה שהושמעה על ידי גופים בינלאומיים נגד החוק.

ממרכז עדאלה נמסר: "לראשונה נכתב שחור על גבי לבן בחוק, כי האיסור על איחוד משפחות פלסטיניות בישראל נועד לשרת את אופייה היהודי של המדינה. המחוקקים עצמם העידו כי ראו לנכון לעשות זאת, לאור העקרונות של חוק הלאום, שכבר הצבענו בעתירתנו נגדו שהוא בעל מאפיינים מובהקים של אפרטהייד. כעת יצטרכו שופטי בג"ץ להכריע אם בכוונתם להמשיך לאפשר לישראל להפעיל באורח גזעני שני מסלולי אזרחות נפרדים, המתבססים על שיוך לאומי ואתני, באמתלה נצחית של זמניות."

עוד בנושא: https://zoha.org.il/111223