מפגש בת"א עם יו"ר ועדת המעקב ברכה: האפרטהייד מסתנן לישראל

מוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל, נשא דברים באספה ציבורית שארגן סניף תל אביב של חד"ש. זו הייתה הפעם הראשונה שברכה, יו"ר מועצת חד"ש, מגיע לסניף מאז שנבחר לתפקיד החשוב של יו"ר ועדת המעקב. להלן תמצית של דבריו.

2016-01-29_203159

מוחמד ברכה במפגש שנערך השבוע בכפר כנא (צילום: אל אתיחאד)

הציבור הערבי והשמאל מתמודדים עם הקשחת התקיפות הפשיסטיות של הממשלה מצד אחד, ועם רפיסות השמאל הציוני מצד שני הרצוג, יו"ר האופוזיציה, אינו מדבר על שלום ועל זכויות העם הפלסטיני, אלא על הפרדה מהפלסטינים. "המחנה הציוני מבדיל את עצמה לא מהממשלה אלא מהאלטרנטיבה האמיתית למדיניותה. נתניהו, במקביל, מנסה להרחיק את האזרחים הערבים מאזרחותם. אחרי שאיבד את תיק האיום האיראני, הוא מתאר את הערבים כאיום קיומי. לאחרונה הוא אמר, כי 'אנשי בל"ד הקומוניסטים צועדים ברחובות תחת דגלי דאעש'. זו דייסה של מילים שנועדה לומר בפשטות שהערבים כולם מחוברים לדאעש. ככה הוא יוצר דחליל של איום המזין את הימין.

בזירה הציבורית מופעל טרור כלפי כל מי שאומר לא למשטר, ולכן ישנה סכנה מוחשית לעצם הקיום של המרחב הדמוקרטי. איש אינו ערב לזכויות של המיעוט הלאומי הפלסטיני, אך גם לא לעזרא נאווי ולתאיר קמינר.

האפרטהייד מסתנן על אוטוסטרדה לישראל – וזה ניסוח שלא ביטאתי עד לאחרונה. כשהשקעה בתלמיד יהודי היא פי 9 מבתלמיד ערבי; כש-53% מהערבים נמצאים מתחת לקו העוני; כשמוציאים מחוץ לחוק תנועה פוליטית כמו הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית; כשעוקרים ישוב ערבי בשם אום אלחירן ובונים במקומו ישוב יהודי בשם חירן – כשכל הדברים הללו מתרחשים, זה סוג של אפרטהייד.

אני בשליחות בתפקיד

ועדת המעקב קמה בסוף 1982 כדי לחבר בין ועד ראשי הרשויות לבין הח"כים הערבים. המסגרת הזאת התפתחה והפכה מרכזית בהתארגנות הפוליטית של הערבים בישראל. כיו"ר אני מנסה לקדם מיסוד של פעילות הוועדה.

ההחלטה בדבר הוצאת התנועה האיסלמית אל מחוץ לחוק שכבה במגרה והוצאה ממנה יומיים אחרי הפיגועים בצרפת, בחלק ממסע ההסתה של נתניהו. המאבק נגד החלטה זו הפך נושא מרכזי שלנו מיד אחרי מינויי לתפקיד. סגירת עמותות ועיתונים היא צומת מסוכן ביותר, העלול להחזיר אותנו למעמד של הציבור הערבי בשנות החמישים.

בצד המאבק הזה אנו מטפלים בעניין האלימות. בקרוב נקיים שולחן עבודה בנושא. שם נתחלק לקבוצות פעולה, לקראת התעמתות אמיתית מול ארגוני הפשע. נכון, זו אחריות של המשטרה, אבל אנחנו כחברה צריכים להתגונן. אני חייב להגיד – החברה שלנו פחדה מהפושעים. אנחנו נפעל בעניין זה.

נושא אחר הוא תחום התכנון והבנייה. הודעת היועץ המשפטי לממשלה בדבר הגברת האכיפה היא סימן להחמרה בתחום. הנושא מחייב הערכות מיוחדת.

החינוך וספר האזרחות החדש גם הם נושא מרכזי. אני הודעתי בוועדת החינוך של הכנסת, שאנחנו מתכוונים לנסח ספר אזרחות אותו ילמדו בבתי הספר הערביים. אנחנו מרכזים כוח רב בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה.

ועדת המעקב נעה בין שתי גישות – בין הגישה של בדלנות לאומית, הרוצה לכונן פרלמנט פלסטיני בתוך ישראל, לבין גישתנו בחד"ש, שהוועדה היא גוף המגבש מאבק רחב של כלל האוכלוסייה הערבית יחד עם הכוחות הדמוקרטיים היהודיים. הוויכוח בין הגישות הללו עדיין מתנהל. אני נבחרתי לראשות הוועדה על חודו של קול מול מועמד של התנועה האיסלאמית ומועמד של בל"ד. לכן הדיונים בוועדה קשים – פוליטית, חברתית, כלכלית.

כבר הודעתי בוועדת המעקב על יוזמה לשיח שישתף פעולה עם כוחות שונים בחברה היהודית. אני אקדם את זה מראשות ועדת המעקב. אני שואף לכך שנוכל לפתח דיאלוג עם אנשים מתקדמים ודמוקרטיים. צריך לתכנן את המהלך הזה מול מרכיבים בוועדה, שלאו דווקא יתמכו בו. המציאות שבה ומוכיחה, כי חד"ש נושאת במעמסה העיקרית בקידום נושא זה מעצם הרכבה היהודיערבי.

לציפיות נחוץ מימוש

נציגי חד"שעומדים כיום בראשות ועדת המעקב ובראשות הרשימה המשותפת. מצב זה מייצר תקוות וציפיות. עלינו להערים כעניין מרכזי את העניין הבינלאומי במאבק האוכלוסייה הערבית, כמו שכל ענייני הדמוקרטיה והזכויות הם נחלת כלל האנושות.

לכן יזמנו את היום הבינלאומי לתמיכה בזכויות הפלסטינים בישראל, שחל ב-30 בינואר. נעשתה עבודה מצוינת וההיענות היא בלתי רגילה. לאירוע המרכזי בשפרעם (ר' דיווח בעמוד 8 של גיליון "זו הדרך" הקרוב), יצטרפו אירועים מקבילים ב-30 מוקדים ברחבי העולם –ברמאללה, בעזה, בביירות, בדמשק, כמו גם בבירות אירופיות כמו לונדון ווארשה, במוקדים שונים באמריקה הלטינית ובאסיה, ובשלוש ערים בארה"ב. זה אירוע חסר תקדים, שבאמצעותו אנחנו מקווים לקרוע את המסכה מעל פניו של המשטר בישראל, המנסה לתאר את עצמו כשליח המערב הנאור מול המזרח האיסאלמי.

היום הבינלאומי אינו תחליף למאבק הדמוקרטי והאזרחי והלאומי שלנו בתוך מדינת ישראל. אבל יש מקום ליצר שיח מיוחד סביב המהלך הבינלאומי הזה, שכן הגזענות והאפליה אינן שאלות לוקאליות בלבד.

נ"פ

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב