אחת הסיסמאות הפופולריות שנשמעה במאבקי העובדים בשנים עברו קראה – "מה שטוב לפועל – טוב לישראל". ממשלת הימין אימצה את הסיסמא, אבל הפכה את היוצרות: "מה שרע לפועל, טוב לממשלת ישראל".
עובדי כלל ביטוח במשמרת בכניסה לבניין הראשי. שביתתם הסתיימה בניצחון תוך 24 שעות (צילום: ועד העובדים)
שורה ארוכה של מאבקי עובדים חושפת את האינטרסים המעמדיים העומדים מאחורי החלטות הממשלה. אינטרסים אלה אינם בדיוק האינטרסים של מעמד העובדים. ההיפך הוא נכון. הממשלה מתייצבת בכל כוחה לצד בעלי ההון: איומיה על עובדי הנמלים המתנגדים להפרטת הנמלים; משחקה הציני בעקבות מאבקם של עובדי רשות השידור נגד הסגירה; התעלמות מוחלטת מדרישת עובדי חיפה כימיקלים, המופרטת ובבעלות אמריקאית, המועסקים בנגב ובמפרץ חיפה והחוששים שסגירת מיכל אמוניה תיעשה על חשבון מקום עבודתם.
מאבקם הנחוש של עובדי רשות השידור נגד הפיטורים ההמוניים ולמען השידור הציבורי, על פי העיקרון של מניעת סגירת מקום עבודה מאורגן ופתיחתו תחתיו של מקום עבודה חדש עם רמות שכר נמוכות והעסקה קבלנית – גורם לקרעים בממשלתם של נתניהו, כחלון, בנט וליברמן. העובדים מפגינים מדי יום ביומו ברחבי הארץ (בצילום: ההפגנה בירושלים ביום ראשון השבוע, 26.3) ויחד עם "שידורי המהפכה" בערוץ 1 וברשתות הרדיו השונות בהם מסבירים העובדות והעובדים את מצוקתם וקוראים לתמיכה ציבורית במאבקם, הפכו את סדר היום של הממשלה מן הקצה אל הקצה.
לא עוד "מצוקת" מתנחלי עמונה, חלוקת "עודפי המיסים" כלפי מעלה ו"האיום האיראני". כאשר העובדים ומאבקיהם נכנסים לזירה הפוליטית, הם מסוגלים לשנות את סדר היום הציבורי מן היסוד. חיוני לקדם את הסולידריות של העובדים על מנת שמאבקים אלה יצליחו וממשלת הימין תיכשל!
יצוין שההסתדרות, על רקע האיום הממשי לפיטוריהם של אלפי עובדים במפעלי חיפה כימיקלים, הכריזה היום (שני) על סכסוך עבודה בענף התעשייה בישראל ובקרב המעסיקים בדרום.
