לאחר פסיקת בית הדין הארצי לעבודה: הנהלת מנורה מבטחים הכירה בוועד

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן ומנכ"ל חברת מנורה מבטחים ביטוח מוטי רוזן נפגשו אתמול (רביעי) לפגישה שבה הודיע רוזן לניסנקורן כי הנהלת החברה בראשותו מכירה בהתאגדות עובדיה בהסתדרות. הפגישה בין השניים נערכה בבית הוועד הפועל של ההסתדרות בתלאביב. השניים סיכמו על "יציאה לדרך פעולה משותפת, למען הצלחת חברת מנורה מבטחים ביטוח ועובדיה כאחד".

2016-02-04_194619

חברי ועד הפעולה של עובדי מנורה מבטחים (צילום: התאגדות העובדים)

עובדי מנורה מבטחים החלו להתארגן בהסתדרות בחודש מארס אשתקד על רקע רצונם להסדיר את תנאי עבודתם בהסכם קיבוצי ולהבטיח לעצמם ביטחון תעסוקתי. ההנהלה סירבה מאז ועד אתמול להכיר בנציגי העובדים ואף הקים "ועד פנימי" כדי לכרסם בכוחה של העבודה המאורגנת בחברה. אך בית הדין הארצי לעבודה פסק בשבוע שעבר ש"הוועד הפנימי אינו יכול להוות ארגון עובדים יציג". הרכב בית הדין הארצי לעבודה, בראשות סגנית הנשיא, השופטת ורדה וירט ליבנה קיבל את טענות ההסתדרות בערעור מנורה מבטחים והוועד הפנימי שהוקם על ידי ההנהלה, ושם קץ למחלוקת באשר ליכולתו של הוועד הפנימי לשמש כארגון עובדים כפי שנדרש בחוק. עוד קבע בית הדין כי אכן הייתה העדפה של הנהלת מנורה לוועד הפנימי.

הוועד הפנימי הכריז על יציגות כעבור ימים אחדים וההנהלה הזדרזה להכיר בו. לאחר שההסתדרות פנתה לערכאות משפטיות בנושא הנדון, בית הדין האזורי לעבודה בתלאביב קבע כי לא הייתה התערבות פסולה של ההנהלה וכי נכון למועד זה הוועד הפנימי עדיין אינו יכול להיחשב כארגון עובדים, כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, אך בית הדין נמנע מלתת הכרעה סופית בסוגיה זו. ההסתדרות, כאמור, ערערה על קביעות אלה בבית הדין הארצי לעבודה.

בנוסף לפתרון המחלוקת באשר לאי יכולתו של ועד פנימי לתפקד כארגון עובדים, בית הדין הארצי לעבודה מטיל בהחלטתו התקדימית צל כבד על התנהלות חברת מנורה מבטחים, עת תמכה ועודדה הקמת ועד עובדים על מנת לחסום התארגנות אותנטית בהסתדרות. בפסק הדין נכתב כי "חומר הראיות מעלה סימני שאלה ממשיים בכל הנוגע למעורבות מנהלי דרג הביניים בהתארגנות כנגד ההסתדרות, והאם אינה מגעת לכדי התערבות אסורה של הנהלת החברה". עוד נכתב: "נותרו שאלות עובדתיות פתוחות שאין להן מענה בפסק הדין על אף חשיבותן. בית הדין לא התמודד בפסק דינו עם פעולות של הנהלת החברה שלכאורה אין מחלוקת עובדתית לגביהן, ויש להכריע האם הן מהוות פגיעה בהתארגנות אם לאו – דוגמת הקפאת תהליך הערכת העובדים לצורך תוספות שכר (הקפאה שהחברה עצמה אישרה כי נעשתה נוכח ההתארגנות), פיטוריו של אחד מחברי ועד הפעולה מטעם ההסתדרות, ניתוק קו הטלפון של חבר נוסף בוועד הפעולה, חסימה חלקית של תיבות הדוא"ל של שניים מחברי ועד הפעולה, והזמנת חוקרים פרטיים כדי לעקוב אחר חבר ועד הפעולה בשל מסרונים שנשלחו על ידו לעובדי החברה".