יש דין פרסם ב-2013 הדו"ח "מסלול הנישול" שעסק במאחז הבלתי מורשה עדי עד ובהשפעתו על ארבעה כפרים פלסטינים שבקרבתו: תורמוסיא, ג'אלוד, אל–מור'ייר וקריות. "בדוח תיארנו איך המאחז הוקם על אדמות הכפרים – חלקן בבעלות פלסטינית פרטית, וכיצד למרות היותו בלתי חוקי, רשויות המדינה סייעו להקמתו ולביסוסו באמצעות מימון, תשתיות, הגנה ועוד. בנוסף, הדו"ח תיעד עשרות מעשי אלימות ופגיעה ברכוש שביצעו אזרחים ישראלים, רובם בשטחים החקלאיים הסמוכים למאחז, והתמקד בכישלון אכיפת החוק על העבריינים ובקשר בין מעשי האלימות לאבדן הגישה של חקלאים פלסטינים לאדמותיהם", נמסר.
הדו"ח משרטט רצף שתחילתו בהיעדר אכיפת חוק אפקטיבית על אזרחים ישראלים, המשכו באובדן יכולתם של בעלי אדמות פלסטינים לעבד את אדמתם ולהתפרנס מפריּה, וסופו בגזל אדמות והתרחבות המאחז. ב-2014 הוגש על ידי יש דין, יחד עם תושבי הכפרים הסמוכים לעדי–עד, עתירה לבג"ץ שבה דרשו לפנות את כל המאחז. העתירה, בהסתמך על הדו"ח, הציגה בפני בית המשפט העליון תמונה כוללת של הפרות חוק ומעשי אלימות באזור עדי–עד, וטענה כי בשל היותו מוקד להפרת זכויות אדם, ובשל מחדלי המדינה באכיפת החוק, יש לפנותו. הטיעון הזה, זכה להתעלמות מקוממת. כמה קרוואנים ומבנים שהיו על אדמה פלסטינית פרטית גזולה הוזזו לתחום "אדמות מדינה", והמדינה הודיעה על כוונתה להכשיר את עדי–עד. השופטים התרצו, דחו את העתירה ונתנו למדינה תשעה חודשים להכשרת המאחז.
מיש דין נמסר עוד כי כעת המדינה מתכוונת להכשיר את המאחז באמצעות הרחבת תחום השיפוט של ההתנחלות עמיחי – שהוקמה עבור מפוני מאחז בלתי מורשה אחר, עמונה. מדובר בתחום שיפוט עצום, שיכלול שטח הגדול פי 2.5 מהשטח הבנוי של המאחז עדי–עד.
"אז מה יצא לנו? המאחז עדי–עד, שהוקם תוך הפרת חוק והתרחב במשך השנים תוך פגיעה בפלסטינים ונישולם מאדמותיהם, יקבל מעמד רשמי של התנחלות ושטחו צפוי לגדול באופן דרמטי.
ומה למדנו? שהמדינה מתגמלת אלימות, נישול, גזל וצפצוף על החוק, אם אתה מתנחל ישראלי כמובן. אם אתה פלסטיני, אין לך שום זכויות, אפילו לא על אדמתך שלך" סיכמו ביש דין.
לקריאת הדו"ח המלא:
