יו"ר ההסתדרות תקף את הצעת החוק להעלאת שכר המינימום של המשותפת שעברה בטרומית

יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד התראיין הבוקר (חמישי) ברשת ב' ותקף את הצעת החוק של הרשימה המשותפת שעברה אמש בקריאה טרומית להעלאת שכר המינימום ל-40 שקל לשעה.  לדברי יש לדבוק בהגדלת שכר המינימום המזערית כפי שסוכם עם המעסיקים ועם שר האוצר, אביגדור ליברמן במסגרת עסקת החבילה הכושלת.

"נעמוד על כך", כתב השר נחמן שי מהעבודה. בפועל כל חברי הכנסת ברחו מהמליאה בעת ההצבעה על הצעת החוק (צילום: עומדים ביחד)

 

בר-דוד ציין כי בתור היו"ר הוא בעד העלאת השכר, "אבל אני לא ראיתי אף פעם ששכר המינימום עלה בהצעת חוק פרטית. ברור לנו שזה לא רציני, שכר המינימום אמור לעלות בהסכמים מסודרים והסכם החבילה שחתמנו הוא זה שייצב את המשק". עוד הוא כינה את הצעת החוק של המשותפת שהציג אתמול ח"כ אחמד טיבי במליאה כ"צעד פופוליסטי".

יצוין שהצעות החוק להעלאת שכר המינימום, ביוזמת תנועת עומדים ביחד, עברה אתמול בתמיכת רע"מ, חברי הכנסת של מרצ והעבודה נעדרו מהצבעה. יש עתיד ותקווה חדשה התנגדו לחופש הצבעה וטענו שיציאת חברי הקואליציה מהמליאה זו הפרה של המשמעת הקואליציונית. בהודעה שפרסמה מרצ נכתב כי "המחוייבות של מרצ לקואליציה אינה מוטלת בספק" ולכן בהתאם להסכמות שגובשו, גם הם לא השתתפו בהצבעה. זאת "לאור העובדה כי היה ברור שהחוק צפוי לעבור, ושממילא מתקיימת עבודה להעלאת מתווה שכר המינימום".

לפי הצעות החוק יש להעלות את שכר המינימום כך שיעמוד על 7,440 שקל לחודש ו-40 שקל לשעה. בדברי ההסבר נכתב: "מטרת הצעת חוק היא להבטיח למקבלי שכר מינימום תוספת לשכרם, בשל ההתייקרות במחירים בשוק ובצרכים הבסיסיים, לאפשר מתן תוספת המגיעה לעובדים החלשים שעשוי למנוע את שחיקת שכרם בעקבות אינפלציה, ולעזור להם להתמודד עם יוקר המחיה ועם העלאות המחירים המתמשכות". עוד נכתב בדברי ההסבר כי "עובדים במשק בשכר מינימום, מרביתם מפרנסים יחידים למשפחתם, אינם משתכרים בשכר הולם, ומתמודדים עם קושי במחיה ובכיסוי ההוצאות והצרכים הבסיסיים שלהם ושל בני משפחתם".

סגן השר אביר קארה השיב בשם הממשלה בדיון שנערך במליאה ואמר: "העלאת שכר המינימום בצורה שאתם מציעים תפגע בחלשים ביותר בחברה הישראלית, לשכר מינימום יש השלכות מזיקות על הכלכלה. במדינות המפותחות בעולם שאנחנו רוצים להידמות להן, העיקרון המרכזי הוא שכשיש ארגון עובדים אין מדינה, יש עסקאות בין עובד למעביד".  לדבריו "שיתוף הפעולה שלכם צריך להיות לקידום התחרות, אתם לוביסיטים של יוקר המחייה, אתם עושים הכל כדי שהמחירים לא ירדו. אם אנשים יפלטו משוק התעסוקה זה יהיה בגלל ההצעה הזו".

יצוין שאתמול אושרה בטרומית הצעת חוק חשובה לעובדים, הצעתו של ח"כ עופר כסיף (חד"ש – הרשימה המשותפת) בדבר הקמת רשות לאומית למניעת תאונות עבודה. זאת, שמונה שנים לאחר שוועדה ציבורית בנושא קראה לעשות זאת והמלצותיה טרם מומשו.

בהצעה של ח"כ כסיף נכתב כי מטרת המהלך "לאפשר התמודדות עם אתגרים בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית בישראל ולמנוע המשך הפקרות בחיי אדם בענף הבנייה בפרט ובענפי התעסוקה בכלל". הוא הוסיף כי "היעדרה של חקיקה מותאמת מציאות מובילה למחיר עתק של כעשרה מיליארד שקלים בשנה למדינת ישראל. החקיקה הקיימת כיום מיושנת, סבוכה ומסורבלת. ריבוי חוקים ארכאיים וגופים שחלוקת עבודתם אינה מוסדרת כהלכה יוצרים בעיות בהסדרת בטיחות התעסוקה".

ב-2014 קראה ועדת אדם לקידום הבטיחות והבריאות בעבודה להקים את הרשות שתאחד את כל פעולות הממשלה בנושא. דו"ח הוועדה התייחס בחומרה לכך שגופי הממשלה אינם מתואמים בטיפול בתאונות: "בהיעדרה של יד מכוונת אין מדיניות בתחום הבטיחות ולא נקבעים סדרי עדיפויות. כל ארגון מקדם את תפיסותיו ופועל על פי אינטרסים ארגוניים צרים". הוועדה המליצה לבנות את הרשות מאיחוד מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית – הגוף האחראי להטלת צווי בטיחות, לפיקוח על אתרי בנייה ולחקירת תאונות – עם המוסד לבטיחות ולגהות שעוסק בעיקר בהסברה ובהכשרה. יצוין שמבקר המדינה מתח ביקורת קשה בדו"חות שפורסמו בשנים 2016 ו-2018 על העיכוב ביישום המלצות הוועדה וקרא לכך "הימנעות בלתי נתפסת, חמורה ובלתי סבירה".

לדברי ח"כ כסיף: "תאונות בנייה הן לא תוצאה של כוח עליון, אלא של רשלנות פושעת והיעדר הדרכה ואכיפה. שנים לאחר המלצת ועדת אדם להקים גוף אחוד לבטיחות בתעסוקה, הנושא לא התקדם במילימטר. זה הצעד הראשון והחשוב בדרך לפתרון אמיתי לטרגדיית התאונות במקומות העבודה".