מתנחל יקבל בתקציב הדו–שנתי (2018-2017), שאושר היום (חמישי) בכנסת, 1,923 שקל בשנה דרך מענקים והטבות מס – כך עולה ממחקר מרכז מאקרו לכלכלה מדיני. עיקר המחקר פורסמו הבוקר בעיתון "כלכליסט". לפי המחקר, שנערך על ידי מנכ"ל המרכז ד"ר רובי נתנזון יחד עם איתמר גזלה, הישראלי הממוצע יקבל רק 506 שקל בשנה דרך הטבות מס ומענקים; תושבי הנגב יקבלו 1,555 שקל בשנה; ואילו תושבי הגליל יקבלו 1,619 שקל בשנה. בסכומים אלה כוללים מענקים והטבות מס בלבד, המשויכים ספציפית לרשויות השונות, והם מגיעים בנוסף לשירותים שמקבלים התושבים.
הפער בין תושבי ההתנחלויות בשטחים הפלסטינים הכבושים לבין תושבי הגליל והנגב – אוכלוסיות שמקבלות סיוע גדול יחסית מהמדינה – לא נוצר בתקציב הנוכחי או בזה הקודם. התקציב הנוכחי שמר על ההטיה לטובת המתנחלים, וכך, רק בשנה האחרונה התקבלו בממשלה שתי החלטות שהגדילו את הפער וזאת "עקב המצב הביטחוני המיוחד". החלטה אחת נגעה לכלל יישובי יהודה ושומרון, ונתנה להם מענק של 75 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות (עד 2018). ההחלטה השנייה הבטיחה 55 מיליון שקל, גם כן עד לשנת 2018, עבור ההתנחלויות בחברון ובקריית ארבע.
כך, למשל, במסגרת הסיוע בשל המצב הביטחוני הוחלט כי משרד החינוך יעביר שישה מיליון שקלים לתחומי הבינוי, החינוך הפורמלי והחינוך הבלתי–פורמלי; משרד התרבות נדרש להעמיד שלושה מיליון שקלים מתקציבו למטרות שונות; ומשרד התחבורה התבקש להעביר ב־2016 לבדה עשרה מיליון שקלים לטובת שיפור תאורה בכבישים. העברות של משרדים אחרים, דוגמת הקצאה של 10 מיליון שקלים מתקציב משרד החקלאות לשם הסבת מבנים יבילים למבני קבע, מעלה את שאלת הקשר בין המשרד לתכלית הכספים. בין הסבת מבנים לבין חקלאות אין הרבה קשר, אבל לשר החקלאות המתנחל אורי אריאל יש קשר הדוק עם קידום הכיבוש וחיזוק ההתנחלויות.
סיבה נוספת להטיה לטובת הרשויות בהתנחלויות היא פעילות החטיבה להתיישבות, שכן היא למעשה מסלול עוקף של העברת כספים. כספי החטיבה להתיישבות מוטים בדרך כלל לטובת המתנחלים, וכך, לדוגמא, 33% מתקציב החטיבה בשנת 2014 הועבר למרחב המרכז (הכולל את 112 התנחלויות ועוד עשרה יישובים בתוך הקו הירוק). לשם השוואה, שאר תקציב החטיבה התחלק בין 418 ישובים במחוז הצפון ו־250 ישובים במחוז הדרום. החטיבה, שישבה בממשלה הקודמת במשרד ראש הממשלה, עברה לסמכותו של אריאל עם כניסתו למשרד החקלאות. באופן עקבי, תקציב החטיבה בפועל עולה על התכנון המקורי, וזאת בעיקר בשל לחצים פוליטיים לאורך השנה להגדילו. בתקציב הקודם (2015-2016) פעילות החטיבה הייתה אמורה להפסק לאור ביקורת היועץ המשפטי לממשלה על השקיפות שלה, אך לבסוף היא הופיעה בתור סעיף של 100 מיליון שקל בתקציב משרד החקלאות, שענה לשם "פעולות אחרות באחריות". באותו סעיף נכתב כי ייעודו לתת תמיכות מתוקף הסכמים קואליציוניים. אך אותן תמיכות בתחומים שאינם קשורים למשרד החקלאות, דוגמת גרעיני משימה עירוניים (קרי: מתנחלים בתוך שכונות בהן מתגוררים ערבים), השתתפות ברשות לשירות לאומי אזרחי ותמיכה במפוני ההתנחלויות בעזה.
לכתבה המלאה שפורסמה הבוקר ב"כלכליסט": http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3704320,00.html
