400 אלף עובדים,  כ-10% מכוח העבודה, נמצאים במילואים או מתגוררים בעוטף עזה ובצפון ופונו מבתיהם, מושבתים מאז תחילת המלחמה, כך לפי הערכה שפרסם ביום חמישי משרד העבודה. בנוסף אליהם 183 אלף הורים לילדים מתחת לגיל 10 ו-319 אלף עובדים בענפים שנפגעו בצורה קשה, כך שסך הכל 18% מכוח העבודה נפגע ישירות מהמלחמה. בישראל כ-4 מיליון עובדות ועובדים.

כמו כן, מתחילת המלחמה, הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) או פוטרו  46 אלף עובדים (כ-70% מהם יצאו לחל"ת). ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2018, מדובר על תוספת של כ-150%. לבד ממי שהוצאו לחל"ת או פוטרו, עובדים רבים לא נמצאים במקום העבודה שלהם בגלל סיבות שונות. מלבד נתוני הפיטורים והוצאה לחל"ת, אין עדיין נתונים מעודכנים נוספים של שוק העבודה בתקופת המלחמה ולפי הערכות משרד העבודה, כ-760 אלף איש מושבתים השבוע החולף.

בניגוד לתקופה של משבר הקורונה, לא כל המעסיקים ממהרים לאמץ את שיטת החל"ת המאפשרת לקבל שכר (לרוב חלקי) מבלי לנתק יחסי עובד-מעביד. במקומות עבודה גדולים, בהם העובדים מאורגנים, העובדים מוסיפים לעבוד או הוצאו לחופשה בתשלום מלא.  חרף העובדה שמספר הטיסות הנכנסות והיוצאות מישראל ירד לכשליש לעומת ימי השגרה, אל-על המעסיקה 5,000 עובדים וישראייר (400 עובדים) לא אימצו את החל"ת. ארקיע הוציאה מאות עובדים לחופשה בתשלום ונותרו בה רק 160.

החל"ת לא נותן מענה למצוקות  השכירים

אחרי המתנה ארוכה וכיפופי ידיים, הציג משרד האוצר ביום ראשון שעבר מתווה משופר לפיצוי למעסיקים. המתווה כולל פיצוי עבור שכר העובדים, ובמקביל – הגמשה של החל"ת כך שיחול על עובדים רבים יותר. אך החל"ת הנוכחי עדיין משאיר ללא סידור לא מעט מובטלים, שחלקם לא יקבלו דמי אבטלה מלאים בשל חוסר הסכמה של האוצר להגמיש את מודל החל"ת באופן משמעותי יותר – בדומה למצב בתקופת הקורונה. שאלה נוספת נוגעת למובטלים לאחר גיל הפרישה. החוק אינו מאפשר לשלם להם דמי אבטלה. בתקופת הקורונה הוכנס שינוי וניתנה להם גמלה מיוחדת המחליפה דמי אבטלה. בביטוח הלאומי ציינו כי כל השינויים חייבים בחקיקה. "החקיקה לא עברה עדיין והתנאים של החל"ת, נכון לשעה זו, תקפים על פי החוק הישן ששונה לאחר הקורונה", נמסר.

בהסתדרות בירכו על "הגמשת" החל"ת. אך בכוח לעובדים לא מרוצים מהשינויים, הם דורשים דמי אבטלה גם למי שיצאו לחל"ת של פחות מ-30 יום, ללא דרישה לניצול ימי חופשה, ללא תקופת הכשרה וללא מגבלת תקופת זכאות. כמו כן, דורשים כוח לעובדים השלמת שכר לעובדים שעתיים שהכנסתם צומצמה בהשוואה לשלושת החודשים שלפני המלחמה. מסתמן שיחד עם הגמלאים-עובדים, העובדים השעתיים (על פי הערכות – כ-25% מכוח העבודה) יהיו הנפגעים העיקריים ממדיניות האוצר הניאו-ליברלית, שאינה דואגת לפצות את כל העובדים על אובדן הכנסתם כולה.

מצבן של מטפלות המשפחתונים כדוגמא

נינט ששון, מנהלת משפחתון מבאר שבע וחברת איגוד מטפלות המשפחתונים בכוח לעובדים, פרסמה רשומה בפייסבוק בה הביעה דאגה לפרנסה שלה ושל חברותיה. "כבר שבועיים שאנחנו לא עובדות בגלל המלחמה, ואף אחד לא אומר לנו איך ואם ובכלל נקבל פיצוי. ברגע אחד, המדינה משותקת כליל, לאחר הטבח שנפל עלינו. תחילה אנחנו בתוך המערבולת של הכאב, ההגירה וההיטלטלות ממקום למקום וכעת מנקר החשש: איך נעבור את החודש?", ציינה ששון.

"התשלומים מההורים פסקו כליל, ומהי עמדת המדינה? האם נכלל בעובדים המקבלים פיצוי בגין אי-תעסוקה? פיצוי כספי על התקופה הזאת הוא הקיום שלנו, ובלעדיו אין כסף למחייה. בנוסף, קיים לחץ מצד ההורים שנפתח שוב את המשפחתון. אנחנו מבינות לליבם ומתגעגעות לילדי המשפחתון. אבל קשה להסביר להורה במצוקה שאנו נצמדים להוראות פיקוד העורף. ההורים טוענים שאין משפחתון ולפיכך אין תשלום", הוסיפה.

ששון ציינה: "כולנו בחרדה מתמשכת. הלוואי ודאגה אחת לפחות תוסר מעל ראשנו, דאגת הפרנסה. רוב המטפלות ובני משפחותיהן נשענים על השכר הזה ובלעדיו הן מגיעות כמעט לפת לחם. אנו נרתמות לסייע כמיטב יכולתנו בזמן הלחימה. זה הזמן שלכם, משרדי האוצר והעבודה, לאפשר לנו להתקיים בכבוד. זה המעט שניתן לעשות".

בימין מקדמים חקיקה נגד העובדים

בתוך כך ודווקא בזמן מלחמה, כאשר אחד מכל עשרה עובדים  משרת במילואים ומספר המובטלים ועובדי חל"ת גדל מדי יום, בעת שאזרחים רבים משלמים מחיר דמים אישי ונפשי מתמשך, או נעים ברחבי הארץ אחרי מקום מגורים יציב, דווקא עכשיו חשוב לחברי הכנסת מהימין הקיצוני לפגוע בעבודה המאורגנת. כפי שנכתב לא פעם מעל דפי "זו הדרך", ממשלת הימין מוסיפה לקדם את ההפיכה המשטרית גם בעת מלחמה.

ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) רוצה לפגוע בדמי הטיפול המקצועי, ממקורות ההכנסה המרכזיים של ארגוני עובדי להגנה על השכירים, בייחוד בעלי ההכנסות הנמוכות. ואילו ח"כ אריאל קלנר מעוניין לפרק את השותפות של עובדים במסגרת איגודים מקצועיים חזקים לטובת ריבוי ועדים קטנים וחלשים "שיתחרו אחד בשני", כלשון הצעת החוק.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/125064