"מהלכים אימים על מערכת החינוך", כך אמר ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) בדיון שנערך אתמול (שלישי) בוועדת החינוך של הכנסת על הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה ועיקרה רדיפה פוליטית של מורים. לדברי ח"כ עטאונה "באמצעות הצעת החוק מהלכים אימים על מערכת החינוך ועל אוכלוסייה שלמה. זה טרור מחשבתי. יש כאן הענשה קולקטיבית של מוסדות, על כל התבטאות אפשר לשלול את התקציב".

אם הצעת החוק של חברי ההכנסת עמית לוי (ליכוד) וצביקה פוגל (עוצמה יהודית) תעבור, מנכ"ל משרד החינוך יוכל להחליט על דעתו, כי מורה מסוים מואשם בטרור, לפטרו ולשלול תקציב מכל מוסד חינוכי. כל זה עלול לקרות ללא הרשעה או קיום ההליכים המקובלים בחוק. לדברי ח"כ עטאונה "זו ענישה קולקטיבית לכלל צוות המורים ולתלמידים ובעיקר פגיעה מהותית בתפקיד של אנשי ונשות חינוך".

יצוין שחרף הפגיעה הצפויה במעמדם של המורים, בהסכמים הקיבוצים במערכת החינוך ובחופש ההבעה, הן הסתדרות המורים והן ארגון המורים לא הביעו כל התנגדות להצעת החוק המקרטיסטית. יו"ר ועדת המדע, ח"כ איימן עודה (חד"ש-תע"ל), התריס אתמול בדיון ושאל האם "הקריאה לחסל את תושבי עזה או לשטח את עזה היא תמיכה בטרור".

ח"כ גלעד קריב (העבודה) שאל האם למשרד החינוך אין די כלים לטפל בתופעה. בתשובה, פירט היועץ המשפטי במשרד החינוך, עו"ד לירן ספרד, מהם המנגנונים הקיימים. לגבי מורים שאינם עובדי מדינה, קיים מנגנון ביטול אישור העסקה וחסימת תקציבים למוסד. מורים שהם עובדי מדינה כפופים לתקנון המשמעת בחוק שירות המדינה, ונתונים לצעדי השעיה ופיטורים, לפי הנהלים הקבועים בתקנון. לדברי ספרד, מנכ"ל משרד החינוך יכול לשלול העסקת מורים שאינם עובדי מדינה בשל "השפעה מזיקה" דוגמת הזדהות עם ארגון טרור.

נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה הביעו דאגה מאיום על חופש הביטוי ועל איכות החינוך. "מנכ"ל משרד החינוך זו משרת אמון. הוא דמות פוליטית. זכות הערר היחידה היא מול השר. זה מזמין פוליטיזציה מוחלטת". עוד טענו נציגי המכון שבעקבות הצעת החוק השב"כ יהפוך לקבלן משנה של משרד החינוך לבדיקת אנשי ההוראה. במכון גם ציינו כי בשונה מחוק המאבק בטרור, בהצעה זו אין צורך להוכיח השפעה מעשית על מנת לפסול התבטאות.

במכתב שהפנתה עמותת סיכוי-אופוק לוועדה, הזהירה שהצעת החוק מערערת את מעמד המורים הן בסימונם כאוכלוסייה המועדת לתמיכה בטרור, והן בפגיעה בהסכמי העבודה הקיבוציים, שכן מנגנון הפיטורין המוצע מבטל את ההגנה הקבועה לעובד ההוראה במנגנון הרגיל. עוד נכתב כי ההצעה מסמנת את עובדי ההוראה הערביים ומחלישה את מערכת החינוך הערבית.

מעמותת סיכוי-אופוק נמסר "במשך שנים רבות החלישו הממשלות את מערכת החינוך שסובלת ממחסור קיצוני במורים ומורות והיעדר תקציבים. אחרי השבעה באוקטובר המצב רק החמיר עם עשרות אלפי תלמידים מפונים שצריכים פתרונות מיידים. במקום לחזק את מערכת החינוך ואת אנשי ונשות החינוך, בממשלה מנסים לפורר אותה, ועלולים לפגוע באלפי תלמידים ובמעט האמון שנשאר לציבור במערכת החינוך".

בסיכוי-אופוק קוראים לחדול לאלתר מקידום הצעת החוק, "המסמנת את אנשי ונשות החינוך כאוכלוסייה חשודה ומועדת להסתה ותמיכה בטרור, ותביא לפגיעה קשה בחופש הביטוי של מורים ואנשי סגל במערכת החינוך, הן באופן ישיר והן על ידי אפקט ההרתעה שייווצר מעצם אישורה. אווירת הפחד והרדיפה יתחזקו בקרב כלל המורים ובפרט בקרב אנשי חינוך מהחברה הערבית, דבר שיפגע ביכולתם לחנך לביקורתיות, לדיאלוג לשוויון ולשותפות בין ערבים ויהודים במוסדות הלימוד. הצעת החוק מבקשת לשלול תקציבים ממוסדות לימוד ובכך מסכנת תלמידים המחויבים בחוק חינוך חובה וכן צוותים חינוכיים באובדן מקום תעסוקה. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לשנות את הליך הפיטורים המקובל, מתן הודעה מוקדמת וכן מתן פיצויי פיטורים ובכך מהווה פגיעה בהסכמי העסקה של מורים ומורות."

עוד בנושא: https://zoha.org.il/127176/