הממשלה מביאה פעם נוספת לכנסת חוק העוסק בהגדלת הגירעון. בעיני השרים, הגדלת הגירעון היא פתרון קל מאוד. אבל בעקבות צעד זה, בדרך כלל, באים קיצוצים רוחביים. כשהגירעון גדול, קל יותר להצדיק קיצוצים רוחביים ופגיעה בתקציבים החברתיים. ראינו זאת בחודשים האחרונים. במקומות רבים בארץ ישנה כבר היום אווירת מיתון. פגשתי השבוע את המובטלים שפוטרו מהמפעל "מגבות ערד", והמצב שם קשה. ומדובר לא רק בבעיה של ערד, אלא גם במקומות נוספים בפריפריה.

לכן, מה שצריך לעשות זה לאו דווקא להגדיל את הגירעון, אלא לשנות את סדר העדיפויות ולקחת כספים ממקורות אחרים, ובראש ובראשונה – באמצעות צמצום בהוצאות הצבאיות. אבל לשם כך דרושה מדיניות של שלום: לשם כך צריך להחליט שלא רוצים ללכת למלחמה אזורית נגד איראן, החלטה אמיצה שראש הממשלה עדיין לא קיבל אותה; לשם כך צריך להחליט שאנחנו לא רוצים בכל כמה שנים להיכנס לסיבוב מלחמתי נוסף בעזה או בלבנון; לשם כך צריך להשקיע בהסדר מדיני עם העם הפלסטיני ועם העולם הערבי; לשם כך צריך לקצץ בתקציבים המוזרמים להתנחלויות, לאותו חור שחור הבולע כספים בהיקפים גדולים על חשבון החברה הישראלית.

כדי לשנות את סדר העדיפויות, ניתן להתחיל למסות את משאבי הטבע. אין כוונתי לצעדים המעטים מדי והמאוחרים מדי שהציעה ועדת ששינסקי, אלא במיסוי אמיתי. יש להגדיל את התמלוגים ולגבות מסוים ראויים מאותם טייקונים אשר בוזזים את משאבי הטבע של מדינת ישראל, את ים המלח, הגז הטבעי, הפוספטים והמים המינרליים.

אם נשנה את סדר העדיפויות, אז נגלה שהכסף ישנו. ואת הכסף הזה צריך להשקיע בשירותים החברתיים, בחיזוק מערכת הבריאות, בחיזוק הרווחה, בחיזוק מערכת החינוך, בבנייה של דיור ציבורי, בהעלאת שכר המינימום, ובהתמודדות עם העוני, שהופך בעיה לא רק של מובטלים, אלא גם של אנשים עובדים.

אין זה מקרי שראש הממשלה נשא מעל הדוכן הזה נאום על דאע"ש ועל איראן, אבל לא דיבר על הבעיות שמטרידות את אזרחי ישראל: על איך גומרים את החודש ואיך מתמודדים עם יוקר המחייה ועם השכר הנמוך. זאת משום שלראש הממשלה אין תשובות, ואת זה צריך לומר לעם בישראל. לראש הממשלה הזה, לממשלה הזאת, אין תשובות, ולכן – הממשלה הזאת צריכה ללכת וראש הממשלה נתניהו צריך לפנות את מקומו.

דברים של ח"כ דב חנין (חד"ש) במליאת הכנסת (27.10)