עוד מעגנת הצעת החוק את נוהל "ההחזרה החמה", שנחשב כמסכן את חיי המסתננים, בה מוצאים מסתננים משטחי המדינה תוך 72 שעות מרגע הגעתם, מבלי להטיל כל חובה ליידע את המגורשים שזכותם לתבוע מעמד של פליט שימנע את גירושם. הקצין המוציא את צו הגירוש אף יכול לעשות זאת מבלי לפגוש כלל את המסתנן, על סמך דו"ח שכתב חייל אחר. בנוסף, ישנה גם אפשרות לעצור ילדים ומשפחות בניגוד להוראות הדין הבינלאומי.
"בשנים האחרונות עדה מדינת ישראל להתגברות התופעה של מסתננים דרך גבולות המדינה ובעיקר דרך הגבול המצרי", אמר סגן שר הביטחון מתן וילנאי (העבודה), שהציג את החוק השבוע בפני מליאת הכנסת. בארגון לזכויות האדם "אמנסטי" סבורים כי הצעת החוק מהווה הפרה בוטה הן של זכויות אדם ושל האמנה הגנת פליטים, שעליה חתמה ישראל ב-1951, כאחד מלקחי השואה של המדינה הצעירה. "זו הפרה בוטה של האמנה, שאומרת שלא תעצור מבקש מקלט שנכנס אליך בצורה בלתי חוקית כאשר זו היתה הדרך היחידה שלו להיכנס אליה", הבהיר אילן לונאי, מנהל מחלקת פעילות ב"אמנסטי". "בנוסף, הצעת החוק מתעלמת לחלוטין מהעובדה שמסתננים הם מבקשי מקלט, ואינה עושה הבדלה בין מסתנן לבין מבקש מקלט".
"כל ארגוני האזרח וזכויות האזרח חושבים שחייבים לייצר מערכת לקליטה וסינון של מבקשי מקלט. במקום להודות שישנה בעיה שצריך להתמודד איתה, לעזור לאנשים שזקוקים לעזרה ובו בזמן להגן על הריבונות של המדינה שלנו, הממשלה פשוט עוצמת עיניים ושולחת אנשים לכלא. לכלוא אנשים שמבקשים עזרה זו הפרה חמורה ביותר של זכויות אדם. קשה לי להבין את המהלך הזה".
ב"אמנסטי" סיפרו כי "הפורום לזכויות הפליטים", בו חברה הארגון, שוקל את צעדיו בתגובה להצעת החוק. "אחת הטקטיקות בהן ננקוט היא הפעלת לובי אצל חברי הכנסת, שלדעתי אינם חושבים שזהו החוק הנכון, ואני בטוח שהרבה מאוד ח"כים יסכימו איתנו. אנו גם שוקלים להשיג עתירה לבג"צ ברגע המתאים".
