לאחר פרוץ המלחמה נסעתי לראשונה לליווי פלסטינים בבקעה. שנים שמעתי על המתנדבים המדהימים הבאים כמה פעמים בשבוע כדי ללוות רועים ולהגן עליהם מפני מתנחלים. הערצתי אותם מרחוק, אבל לא הצטרפתי. הנטייה שלי היא לחפש אפשרות להשפיע על מהלך העניינים העתידי, לתור אחר הסיפורים הגדולים. הפעילות ההומניטרית, אשר אינה פותרת את הבעיה אלא רק מונעת את מימושה כרגע, פחות דיברה לליבי.

אבל הפעם הרגשתי שאני מוכרחה לצאת לבקעה. בשלושת הימים שקדמו לנסיעתי, נעקר ממקומו בכל יום כפר כתוצאה מהתגברות רדיפות המתנחלים. הסיפורים הקשים, שכללו הכאת פלסטינים בידי מתנחלים, כמו גם תקיפה של פעילי סולידריות בידי חיילי מילואים (בדרישה שימחקו את התמונות שצילמו במכשירי הטלפון שלהם), גרמו לי להחליט שזה הזמן להפגין סולידריות ישירה.

בחסות ערפל המלחמה, ובעת שהעיניים של כולם מופנות לנעשה בעזה, מגבירים המתנחלים את התקפותיהם על הקהילות הפלסטיניות החיות בכפרים בשטחי "סי". יחידות הצבא המקצועיות עסוקות רובן בצפון ובדרום. בגדה נשארו בעיקר יחידות המורכבות ממתנחלים, כיתות הכוננות האזרחיות המשתפות פעולה עם הצבא, ושלל גורמים חמושים שנמנים עם המתנחלים. בתמיכת המעטפת הזאת, הרחק מהעין הציבורית הביקורתית, משוכנעים המתנחלים שיש להם חופש פעולה לממש את תוכניותיהם לטרנספר של התושבים הפלסטינים השלווים משטחי "סי".

בתנאים אלה, חשוב שיגיעו גם פעילים ישראליים שלא הגיעו קודם כדי לתת למתנחלים מענה נגדי ברור. רובנו לא עובדים כרגיל בימי המלחמה, ואם החלופה היא לשבת סגורים בבתינו, לגלול חדשות מעשרה מקורות במקביל ולחכות לאזעקה הבאה, אולי נסיעה לבקעה וסיוע במניעת טיהור אתני יהיו ניצול טוב יותר של הזמן.

בחווה חקלאית באזור טובאס, שכל מבניה הם פחונים, סיפרו לנו  על בחור צעיר שנרצח בידי צה"ל יום קודם לכן בעיירה הסמוכה עטוף, ועל בארות המים באזור שצה"ל אטם ובכך כפה על הכפריים לרכוש מים במחירים מופקעים. במחסום הקרוב לכפר, מחליטים החיילים באופן שרירותי באילו ימים הם מרשים לחקלאים להעביר טרקטור הנושא מיכל מים ובאילו לא. החקלאים נאלצים לפעמים לחכות ימים להגעת טנק המים.

רדיפות המתנחלים גרמו לכך שאין אפשרות לרעות את העדרים במשך שעות ארוכות. לכן אין ברירה אלא לרכוש עבורם מזון מוכן. חקלאות המבוססת על מים ומזון קנויים במקום על מקורות טבעיים יקרה מדי עבור אותם חקלאים, ונראה שקשה יהיה להם לשרוד כך לאורך זמן. כעבור זמן קצר הגיעו אלינו מתנדבות ואיתן חבילות אוכל לחלוקה לקהילות באזור, אשר נחסמו בידי צה"ל והמתנחלים בימי המלחמה ולכן התקשו לצאת לרכוש מזון. ואז יצאנו ברכבים לחוות כדי לחלק למשפחות חבילות מזון.

כשהגענו לפארסייה, התברר שחיילים לקחו את מפתחות הטרקטור החקלאי של הכפר, והודיעו שבכוונתם להחרימו. מתנחלים במדים, שלא ברור אם הם בתפקיד צבאי או לא, הגיעו יום קודם לכן ודרשו מהכפריים להרוס קיר לבנים אחד שנבנה בכפר, כי אין לו היתר בנייה ומותר להם לגור רק בפחונים. את חומרי הבנייה נדרשו התושבים להעביר ליציאה מהכפר. כשעשו זאת בבוקר יום א', הגיעו שוב אותם מתנחלים במדים עם כמה חיילי מילואים, והודיעו כי כיוון שהטרקטור הוביל חומרי בנייה, הרי שהוא משמש לא לחקלאות אלא לבנייה לא חוקית והוא יוחרם.

המתנחלים שבים ומטילים אימה

אחרי התייעצות עם עו"ד המטפל בתיק, ביקשנו לדבר עם מפקד הכוח, שהיה מתנחל גם הוא. הסברנו לו שאין לו סמכות להפקיע ציוד בשל בנייה בלתי חוקית. הסמכות בנושא נמצאת רק אצל המינהל האזרחי. מה גם שהובלת חומרי הבניה נעשתה בהוראתם. מפקד הכוח השיב שנמתין להגעת נציגות של המינהל האזרחי כולל יועץ משפטי, ונעשה כהחלטתם.

ההמתנה ארכה שעות ארוכות. אישה מבוגרת מהכפר בכתה וביקשה מאיתנו שלא נאפשר להם לקחת את הטרקטור, כיוון שהוא הדרך היחידה שלהם להוביל טנק מים לכפר. בינתיים התחלפו משמרות החיילים מספר פעמים. היו ביניהם חיילי מילואים הרואים עצמם נאורים ושומרי זכויות אדם, ואחרים –  מתנחלים שזורים בנו מבטים מלאי שנאה.

לאחר המתנה הגיע למקום מפקד שדרגותיו גבוהות יותר  ואשר לא הייתה לו חזות מתנחלית, ככל שיכולנו לשפוט. הוא שמע את טיעונינו והתקשר למינהל האזרחי בעצמו. בתום המתנה קצרה נוספת, הוא החזיר את המפתחות לבעלי הטרקטור. ככל הנראה הבין שאין זו סמכותו להחרימו. בשעה טובה הוא גם החליט כנראה שבעת מלחמה יימצא עיסוק מועיל יותר ל-15 חיילים מאשר להחרים טרקטור לחקלאי עני ולא מסוכן בבקעה. בעת מסירת המפתחות הזהיר הקצין מפני בנייה בלתי חוקית נוספת, אף שלא היה בדל ראייה לכך שהחקלאי בנה משהו מלכתחילה.

המתנחלים הכעוסים מחו על החזרתם של מפתחות הטרקטור לבעליהם. המפקד הבכיר השיב להם שהם מוזמנים ללכת למשטרה ולהגיש את תלונותיהם. בשלב זה הבנו את ראשית הסיפור שלפנינו. מתנחלים גילו כנראה קיר לבנים בכפר בבקעה, דרשו להורסו, ואז השתמשו בתמונות הטרקטור המפנה את חומרי הבנייה כדי לטעון שהטרקטור משמש לצרכי בנייה. הם הזעיקו את הצבא ובזבזו חצי יום עבודה ל-15 חיילים, 8 פעילים ועשרות פלסטינים. אחלה עבודה ליום ראשון. חזרתי הביתה עייפה ורצוצה.

כשנכנסתי למקלחת עליה חלמתי כל הדרך, קיבלתי שיחת טלפון: המתנחלים חזרו לכפר, עברו בין הפחונים והטילו אימה. אני כבר לא יכולתי לחזור לעזור, אבל פעילים אחרים ומסורים עלו מיד על רכביהם והגיעו כדי לתמוך בקהילות הנאבקות על חייהן. כך מתבצע טיהור אתני הדרגתי, אך יסודי ואפקטיבי. ללא נוכחות מסיבית של ישראלים התומכים בהן, קהילות אלה ייעקרו מאדמתן. אבו ח'לף בן ה-90, גר באזור זה מאז שנולד. החווה שלו נמצאת באותו מתחם מאז 67'. עקירתו תסכן את חייו ואת כל אופן החיים שלו ושל קהילתו. כששוחחתי איתו התחדדה אצלי ההבנה שההגנה עליו היא האחריות שלנו לשכנינו, לשותפינו ולעתיד המקום הזה.

נועה לוי

עוד בנושא:

הטיהור האתני של הפלסטינים בגדה המערבית הואץ בחסות המלחמה