צילה עירם (1912-1990) מנהיגת ציבור שהובילה במשך שנים מאבקים חברתיים ופמיניסטיים בחיפה שבאו לידי ביטוי בכהונתה כחברת מועצת העיר חיפה מטעם מק"י.

"מרד ואדי סאליב" התחולל בחיפה ששיכנה רבבות מהגרים יהודים ממרוקו וצפון אפריקה שהתיישבו בשכונות פלסטיניות שנטטשו על ידי בעליהן, התושבים החדשים סבלו מדוחק, צפיפות וגזענות ממסדית שגדשו את הסאה והובילו לעימות ישיר בין כוחות הדיכוי המשטרתיים לתושבים הזועמים. בפעילותה כחברת מועצת העיר הגנה ללא לאות על תושבי שכונת ואדי סאליב.

עירם הבינה למצוקתם של התושבים החדשה, חרגה מהקו הממסדי התוקפני כלפי המפגינים שהוגדר בעיתונים הממסדיים ובמסדרונות השלטון. עניינם עלה לא פעם לשולחן מועצת העיר חיפה ועירם הייתה קולן של הנשים,הפועלים, יהודים ופלסטינים.

מתוך דברי עירם בוועדת החקירה (1959): "מה שקרה בואדי סאליב חייב לשמש אזהרה חמורה, באם השלטונות מקוים להשתיק באמצעים משטרתיים את קול הזעם הנובע ממעמקי הדלות והמרירות, היה זו טעות גסה. אפשר אולי להשתיק קול זה לזמן מה מאחורי סורגי בית הסוהר ולבלום את מתן הביטוי לתביעות צודקות עד יעבור "זעם" הבחירות, אולם קול זה יעלה ויהדהד שוב ושוב."

בכתבה נרחבת שהתפרסמה בעיתון "הארץ" שנה שעברה, נכדתה פרופ' יסמין חביב ופרופ' אמיר לוקר בילצקי נותנים נקודת מבט על פועלה: "סיפור חייה של עירם חושף טפח מפעילותן של נשים אלה ומגלה פרק נשכח בתולדות המאבק הפמיניסטי בארץ. במאבקיה הציבוריים למען נשים פלסטיניות ויהודיות, אשכנזיות ומזרחיות שעבדו בלי שכר במשקי בתיהן והוגדרו "עקרות בית", הפנתה עירם פעם אחר פעם את תשומת הלב לתפקידן כאמהות"

"פעילותה של צילה עירם חצתה את הגבולות המגדריים, הלאומיים והאתניים בישראל הצעירה. היא לחמה למען זכויותיהם של פועלים, עניים, נשים, פלסטינים, ומזרחים שהיו בעיניה כולם מנוצלים במערכת החברתית-כלכלית הקפיטליסטית"

צילה עירם הלכה לעולמה ב-28 באוקטובר 1990, בת 88. בחיפה ישנו רחוב על שמה

ב-2019 הועלה תערוכה במוזיאון חיפה לזכר מרד ואדי סאליב "דגל שחור בעיר אדומה":https://www.haifamuseums.co.il/redflag