עונה על ידי הבולשת הבריטית: אריה "לוקי" זברק הלך לעולמו היום לפני 42 שנים

היום לפני 42 הלך מאיתנו אריה זברק, שהיה ידוע במפלגה הקומוניסטית בארץ בכינויו "לוקי". לוקי נולד בוורשה בשנת 1908. במשפחה היו ארבעה ילדים. כאשר נפטרה אמו, לוקי הבכור היה בן 8. וכך נפלה הדאגה לאחיו עליו. כנער היגר לגרמניה, למד חרטות ועבד בחברה שהעסיקה 4,500 פועלים. בשנת 1926, בהיותו בן 18, הצטרף למפלגה הקומוניסטית הגרמנית.

בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, היגר לארצות-הברית. כעבור שנתיים היגר מארה"ב לפלשתינה המנדטורית. בארץ הכיר את חנה לבית נוימן (ילידת 1912) ונשא אותה לאישה. נולדו להם שתי בנות: שרה וחיותה (רחל). נתקבל לעבודה כחרט במפעל פלאלום ברמת גן לייצור כלי מטבח ובית מאלומיניום. בשנת 1938 נבחר לוועד העובדים. היה חבר הוועד עד לפירוק המפעל ב-1958.

חנה ולוקי התגוררו בתל-אביב ברחוב נחמני 48. בתקופת המנדט התכנסו בדירתם מוסדות המפלגה, ולכן הייתה הדירה תחת מעקב הדוק של CID (Criminal Investigation Department) – הבולשת הבריטית בפלשתינה, שעסקה גם במעצר ובחקירה של קומוניסטים. על אחד ממעצריו בידי הבולשת, כתב לוקי בפנייה ששלח בנובמבר 1948 (אחרי קום המדינה), לוועדת החקירה הציבורית לעניין רצח חבר המפלגה הקומוניסטית סיומה מירוניאנסקי (ועדת חקירה זו לא הוקמה בסופו של דבר):

"ב-6 ביולי 1941 נעצרתי על-ידי המשטרה בזמן מילוי תפקידי המפלגתי בהעברת מזוודה של נייר לדפוס המפלגתי החשאי. היה זה בערך בשעה 8:30 בערב ברחוב שדרות בן-ציון בתל-אביב. רגעים מספר לפני שנעצרתי בידי המשטרה (- הבריטית), נפרדתי מחברי למפלגה סיומה מירוניאנסקי, שכונה בין חברי המפלגה 'אריה'.

"למחרת בבוקר, ב-7 ביולי, נחקרתי במשטרת השחר בת"א. בין החוקרים היו שטיינברג, זלצמן, ברמן ואחרים… בזמן החקירה הם הרביצו בי מכות, סטירות לחי ואגרופים במקומות שונים בגוף. אחר הצהריים הועברתי לבולשת ביפו לשם חקירה נוספת. בזמן החקירה קשרו אותי בחבלים, הפילו על הרצפה, הרביצו בנבוטים על כפות הרגליים הקשורות, שפכו מים ושוב הרביצו. משכו אותי בשערותי ושוב זרקוני על הרצפה. קשרו סביב לצווארי חבל, וכך סחבו אותי לאורך החדר. עמדו שם כ-15 עד 20 שוטרים יהודים ואנגלים.

לאחר מכן סובבו אותי 7-6 שוטרים. הם הפשילו את שרווליהם ותקעו בי את אגרופיהם כבכדור משחק. כשניסיתי להשתחרר מידיהם, שלף אחד מהם אקדח ואיים עלי. צעקתי לעברו שמוטב שיירה. הוא אמר: לא, אנו נעשה אותך לאינבליד (- נכה) בלי כדור. ברוב זמן ה'חקירה' השתתף גם הסרז'נט שטיינברג… חקירתי נמשכה מספר שעות. לבסוף הבטיח לי שטיינברג שלמחרת ישתמשו נגדי בשיטות בדוקות יותר. לאחר מכן הועברתי לבית סוהר".

לוקי הוחזק כשנה במחנה המעצר הבריטי במזרע. פועלים שעבדו עם לוקי בפלאלום תמכו כלכלית במשפחה בתקופה זו. שרה ניניו, בתו של לוקי, סיפרה בשיחתי עמה שנערכה לאחרונה, כי עקב העינויים סבל מנכות ורגליו נותרו שחורות.

לוקי היה פעיל בהתארגנויות של חברי ועדי פועלים לסולידריות עם עובדים שובתים. בין השביתות הידועות – שביתת הימאים 1951 ושביתת פועלי אתא 1957. כאות הערכה לפעילותו האיגוד-מקצועית ולמסירותו לרעיונות הקומוניזם, נשא לוקי את הדגל האדום בראש הפגנות ה-1 במאי שארגנה המפלגה הקומוניסטית בת"א.

לקריאה נוספת: "לחם, עבודה!" בשנות השבעים | המפלגה הקומוניסטית הישראלית (maki.org.il)