200 עובדי מפעל DPL בקיבוץ עמיר שבגליל העליון, התאגדו השבוע בהסתדרות, והודיעו להנהלת החברה כי החתימו את מספר העובדים הדרוש, לפי חוק, על מנת להיות ארגון יציג ולהיכנס למשא ומתן על הסכם קיבוצי. מנכ"ל המפעל הודיעה כי ההנהלה מכירה ביציגות. מפעל DPL עוסק בייצור של חיתולים חד–פעמיים, מגבונים לתינוקות, מגבונים לניקוי הבית, מגבונים לטיפול אישי (הסרת איפור, הסרת לק, ניקוי משקפיים וכו), חיתולי מבוגרים, ותחבושות היגייניות. חלק מהייצור של החברה הוא תחת המותג "בייביסיטר" ורובו תחת מותגים פרטיים. בין היתר מייצרת החברה חיתולים חד–פעמיים במותג הפרטי לרשת השיווק שופרסל. המפעל הוא בבעלות רשת נאופארם.
אולם הייצור של מפעל DPL (צילום: ההסתדרות)
יו"ר ההסתדרות במרחב גליל עליון, יונה פרטוק, בירך על ההתארגנות, והוסיף כי "העובדים הבינו שרק באמצעות התאגדות בהסתדרות הם יוכלו לזכות בביטחון תעסוקתי". לדבריו, "התארגנות זו מסמנת את הדרך למפעלים נוספים במרחב, שכבר בימים אלו אנו מקימים בהם ועדי פעולה". עוד אמר פרטוק כי איגוד מקומות עבודה חדשים להסתדרות הוא יעד מרכזי שהמרחב הציב לעצמו לשנה הקרובה. אחרי שהרוב מוחלט של עובדי המפעל חתמו על טפסי ההצטרפות להסתדרות, נשלח מכתב להנהלת המפעל בו הוזמנו אנשיה לקיים פגישת היכרות ראשונה עם נציגות העובדים, לקראת משא ומתן על הסכם קיבוצי ראשון, שיסדיר את תנאי ההעסקה במפעל. כאמור, הכירה ההנהלה ביציגות.
הסתדרות, ועד עובדי רכבת ישראל והנהלת החברה חתמו ביום שלישי על שלושה הסכמים קיבוציים חדשים לעובדי הרכבת. ההסכם הראשון שנחתם הוא הסכם שמסדיר את תנאי העסקתם של עובדי משוא"ה (מתקן שליטה ופיקוד ארצי), הממלאים תפקיד מרכזי במערכת השליטה, הפיקוד והבקרה על תנועת הרכבות בישראל ומתקני האיתות שלאורך המסילות. ההסכם נושא בשורה באשר לשיפור התנאים הכלכליים של האתתים ומשדרג את רמת העיסוק שלהם לרמה בכירה יותר של מנהל ענף. כמו כן, ההסכם מייצר יציבות בהסדרי העבודה וקובע כי כל עובד המשמש כפקד יהיה זכאי, מכוח ההסכם, להקצבת 36 שעות כוננות נוספות מדי חודש.
הסכם נוסף שנחתם אמש נוגע לתנאי העבודה וההעסקה בבית הספר להכשרת עובדי הרכבת הממוקם בלוד, וכולל בין היתר הסכמות הנוגעות למתכונת ההפעלה של בית הספר, סידורי העבודה והחופשות של המדריכים והחניכים, הסדרה של ימי הריענון, הסדרי לינה וארוחות לעובדים. לצד זאת, ההסכם קובע כי תוקם קרן ימי מחלה חברתית ראשונה מסוגה ברכבת, במסגרתה אחת לשנתיים יקבלו העובדים 29 ימי מחלה שנתיים במקום 30 (כאשר החוק קובע כי על עובד לקבל 18 ימים לכל הפחות), והיום הנוסף יועבר לקרן שתעמוד לרשות עובדים אשר חלו במחלות ממושכות ומיצו את מכסת ימי המחלה שלהם.
כמו כן סוכם על מעבר ל"שעון נוכחות גמיש" לעובדי מטה הרכבת, ניתנה עדיפות לנהגי משא ועיתוק ביציאה לקורסי נהגי נוסעים, וסוכם על העברה של עשרות עובדים – לרבות מהנדסים – מהעסקה באמצעות חוזה אישי להעסקה תחת ההסכם הקיבוצי. בנוסף לכך סוכם כי נהגי נוסעים בעלי תואר או תעודת הנדסאי–טכנאי במקצועות מסוימים יועברו לדירוג טכנאים, וכי החברה תישא במימון 10 מלגות מלאות בשנה לנהגי נוסעים שייצאו ללימודי גמול השתלמות.
עוד הסכם שנחתם הוא הסכם שנותן מענה למחלוקת שליוותה את יחסי העבודה בחברה, בנוגע לשתי סוגיות מרכזיות: התקשרות הרכבת עם קבלן חיצוני לצורך הקמה ותחזוקת תשתית החישמול ואי יציאת קבלן משטחי המוסכים. ההסכם הנוכחי משפר דרמטית את הוראות ההסכם שנחתם בשנת 2012, ומבטיח בלעדיות על מגוון סוגי מלאכה שעד כה בוצעו על ידי הקבלן החיצוני, לרבות בלעדיות מלאה לעובדי התשתיות והמסילות על כל עבודת המסילות שאינה קשורה לקו העילי או לתחנות ההשנאה.
משמעות ההישג הוא בצמצום היקף ההפרטה של תחזוקת הרכבות, תוך הבטחת ביטחונם התעסוקתי של העובדים והגדרת מחויבות החברה לתנאי שכר והעסקה הוגנים עבור המסילאים ועובדי המוסכים הצפוניים. לצד התגמול הכספי שמסדיר ההסכם לקבוצות אלו, ההסכם מעגן גם את הכללים לתשלום גמול מינהל לכלל העובדים בדירוג הרכבתי, והרחבה משמעותית של אופק ההתקדמות בשכר לכלל עובדי הרכבת, תוך דגש על הרווחה הפנסיונית של העובדים. ראוי להדגיש כי שיטת התגמול הכספי שמוסדרת בהסכם, מציגה מנגנון מודרני של תוספת שקלית פרוגרסיבית אשר מעניקה משקל גבוה לחיסכון הפנסיוני, ומהווה מהלך רב חשיבות לחיזוק העובדים בשכבות החלשות. יצוין שההסתדרות לא התנגדה להפרטת תחזוקת הרכבת ואף לא ניהלה כל מאבק נגד כוונת ממשלת הימין להפריט את הרכבת כולה.
