ממשלת הימין הקיצוני המורחבת יצאה לדרך ביום חמישי שעבר בתמיכתם של 66 חברי כנסת מול ארבעה מתנגדים – חברי סיעת חד"ש-תע"ל. השרים החדשים בממשלת החירום, שהושבעו במליאת הכנסת, הם חברי סיעת המחנה הממלכתי: בני גנץ, גדי איזנקוט, גדעון סער, חילי טרופר ויפעת שאשא-ביטון.
השר ללא תיק גנץ הצהיר לפני השבעתו, כי מפלגתו הצטרפה לממשלת נתניהו "רק בזמן מלחמה" ובתנאי ש"לא תקודם הרפורמה המשפטית". קרי: "תרומתו" של המחנה הממלכתי למאבק הממושך נגד ההפיכה המשטרית היא חיזוק ממשלת נתניהו-בן גביר.
חשוב להדגיש, שההפיכה המשטרית איננה רק חקיקת הרפורמה. ההפיכה המשטרית פירושה פשיזציה, הנמשכת גם בימי המלחמה. לא חלפו שלוש יממות מהקמת "ממשלת חירום", ושר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) הודיע על יוזמתו להתקין תקנות לשעת חירום שבמסגרתן הוא יוסמך, בהיוועצות בשר לביטחון לאומי (בן גביר), להורות למשטרה לעצור אזרחים או לתפוס רכוש – ככל שהוא שוכנע כי אותם אזרחים הפיצו ידיעות שיש בהן כדי "לפגוע במורל הלאומי" או "שימשו בסיס לתעמולת אויב" (ר' גם מאמר בעמ' 9 בגיליון השבוע של "זו הדרך").
כוח עצום לממשלה בעת מצב חירום
התקנות המוצעות יעניקו לקרעי, בהתייעצות עם השר והדמוקרט הידוע איתמר בן גביר, שליטה מלאה בתקשורת בתחומי ישראל. כל מה שהשר קרעי פעל להשיג באמצעות תזכיר חוק התקשורת השנוי במחלוקת, אותו החל לקדם לפני המלחמה – יושג עתה בתקנות שעת חירום, שלהתקנתן אין לממשלה צורך באישור הכנסת.
ישראל, חשוב להדגיש, מצויה ב"מצב חירום" ברציפות זה 75 שנה, מאז הוכרז. אגב, הראשונים להכריז בארץ על "מצב החירום" היו השלטונות הקולוניאליים הבריטיים, שעשו זאת כבר ב-1946. לדברי הפרשן המשפטי של "דה מרקר", עידו באום (16.10), "הממשלה היא ממשלת חירום ואחדות – אבל שרי קואליציית נתניהו בתוכה ממשיכים לפעול כאילו מדובר בממשלת הפיכה משטרית אנטי-דמוקרטית. הבעיה היא שבעת מלחמה יש לממשלה כוח עצום, כמעט נטול רסן. כמעט כל הבלמים והאיזונים שהממשלה ניסתה לרסק במשך 40 שבועות של הפיכה משטרית – לא קיימים".
השאלה איננה משפטית בלבד. עם ההתקפה הרצחנית של החמאס על יישובי עוטף עזה וההפצצות ברצועה, נפרצו כל הסכרים: גזענים, מתנחלים, דתיים-משיחיים ודומיהם פתחו במתקפה משולבת בכמה חזיתות. בן גביר החל לחלק נשק לכל דכפין. על פי תוכניתו, יחולקו כ-10 אלפים רובים.
על פי הודעת משרדו, השר בן גביר השתתף בחלוקת נשק לחרדים בעיר אלעד. בן גביר הכריז בהזדמנות זו: "נמשיך לחמש ולחלק נשק בערים נוספות בימים הקרובים – גם בפריפריה ובערים המעורבות, וזאת נוסף לכניסת מאות אלפי אזרחי ישראל למעגל הזכאים לנשק פרטי". בשיחה עם כתב ערוץ 13 (16.10) הדגיש בן גביר כי זה "השלב הראשון להקמת המשמר הלאומי" – המיליציה הפרטית בראשותו שיעדה: רדיפת האזרחים הערבים.
רצח והשתלטות על קרקעות
עם פרוץ הלחימה ב-7 באוקטובר, יזמו קבוצות מתנחלים מעשי איבה נגד התושבים בשטחי הגדה המערבית הכבושים. במסגרתם הם רצחו תושבים פלסטינים, הציתו מבנים, שדות וכלי רכב, גירשו קהילות ממקומות יישוביהן והשתלטו על קרקעות. על פי ארגון "יש דין", במהלך עשרת הימים הראשונים של המלחמה נרצחו בגדה 56 פלסטינים בידי מתנחלים וחיילי כוחות הכיבוש (ר' גם מאמר בעמ' 6 בגיליון השבוע של "זו הדרך").
"הימין המתנחלי מנסה בחסות הצבא להצית את הגדה ולפתוח חזית נוספת. מה שכולנו חווים כמשבר לאומי, טרגדיה שמממדיה בלתי נתפסים ואבל משתק וחונק הוא עבורם שעת כושר למימוש חזון 'תוכנית ההכרעה' של שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ. הסיוט שלנו הוא הפנטזיה שלהם", סיכמו ב"בצלם".
כמו כן, עוד בטרם הותקנו תקנות קרעי, נפתח ציד מכשפות בהשכלה הגבוהה בניצוחם של התאחדות הסטודנטים הארצית והארגון הפשיסטי "אם תרצו". מטרתו – להשתיק קולות ביקורתיים, בייחוד של סטודנטים ערבים ושל מרצים (ר' גם מאמר בעמ' 8 בגיליון השבוע של "זו הדרך").
השילוב הקטלני שתואר לעיל הוא קדימון למחאה ההמונית והקולנית שתפרוץ ברחבי הארץ עם שוך הקרבות וסיום מעשי הטבח. יש לזכור שממשלת הימין הקיצוני והעומד בראשה לא הולכים לשום מקום. צריך להוביל אותם החוצה.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/124551
