מאז פרוץ המלחמה, יותר מ-187 אלף עובדים ביקשו דמי אבטלה מהמוסד לביטוח הלאומי. 134 אלף מהם הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) שלא מרצונם. על פי הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר, בשבוע השביעי למלחמה (12 עד 16 בנובמבר) נרשם הממוצע היומי הגבוה ביותר של נרשמים חדשים לדמי אבטלה. נתונים אלו אינם כוללים 17 אלף עובדים שהוצאו לחל"ת מאז תחילת החודש.

כ-60% מכלל מבקשי דמי האבטלה מאז תחילת המלחמה הם בני 40-20 ו-40% מהם בגיל 67-41. כאלף עובדים בני 67 ומעלה, אשר אינם זכאים לדמי אבטלה, פנו לקבלת מענק הסתגלות. בנוסף, פנו לביטוח הלאומי גם יותר מאלפיים עובדים בני פחות מ-20, שאף הם אינם זכאים לדמי אבטלה.

יצוין שלמרות הגידול המתמיד במספר המובטלים בעקבות המלחמה, ההקלות בקבלת דמי אבטלה, שהוחלו בתחילת המלחמה, פגו בסוף נובמבר. משרד האוצר  טרם הודיע אם ומתי הן יחודשו. בין ההקלות שניתנו: קיצור תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה; ביטול החובה למצות ימי חופשה טרם מיצוי הזכאות לדמי אבטלה; הקטנת הקיזוז בדמי האבטלה למי שמיצה את ימי האבטלה שלו בשנים האחרונות (למשל: בעקבות הקורונה); ומענקי ההסתגלות לבני 67 ומעלה – שכאמור אינם זכאים לדמי אבטלה.

האבטלה הוכפלה תוך חודשיים

מספר מקבלי דמי אבטלה אינו משקף את תמונת האבטלה הכוללת. שיעור האבטלה הרחב עמד על 10% בנובמבר (430 אלף מובטלים) לעומת 4.2% בחודש ספטמבר (191 אלף מובטלים) בטרם פרצה המלחמה. כך שתוך חודשיים, שיעור המובטלים יותר מהוכפל.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שיעור האבטלה הרחב כולל את מחפשי העבודה שנותרו בלתי מועסקים, את מי שפוטרו בשנתיים האחרונות ולא חיפשו עבודה, את מי שלא עבדו בעקבות הוצאה לחל"ת וכן את מי שחיפשו עבודה בשנה החולפת והעידו על עצמם שהם רוצים ויכולים לעבוד, אך לא חיפשו עבודה שכן סברו כי אין עבודה המתאימה להם במקצועם או באזור מגוריהם.

יותר מובטלים ערבים

שיעור האבטלה הרחב בחברה הערבית עמד על 15.6% באוקטובר לעומת 8.6% בחברה היהודית – כך עולה מניתוח שביצע בנק ישראל לגבי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.  הירידה החדה בתעסוקה בחברה הערבית מבטאת את העובדה שכשליש מהעובדים הערבים מועסקים בענפים ובמשלחי יד החשופים לירידה בתעסוקה בטווח הקצר כתוצאה מהמלחמה, לעומת 14% מהעובדים היהודים.

השיעור הגבוה של עובדים ערבים בתחום הבנייה, שמועסקים בו כ-15% מהעובדים הערבים לעומת כ-4% מהעובדים היהודים, הוא הגורם העיקרי התורם לפער בסיכון התעסוקה בין שתי קבוצות האוכלוסייה. בבנק ישראל הוסיפו כי 12% מהעובדים הערבים מועסקים בתחומים החשופים לפגיעה מהירידה בביקוש למוצרים ושירותים לא-חיוניים בתקופת המלחמה. זאת, לעומת 10% מהעובדים היהודים.

לפי ניתוח הבנק, 47% מהעובדים הערבים מועסקים ביישובים יהודיים או מעורבים, ו-7% מהם, כ-40 אלף איש, מועסקים בענפי תעסוקה שכוללים אינטראקציה גבוהה עם ערים מעורבות ובמשלחי יד לא מקצועיים, ולכן עלולים להיות בסיכון גבוה לאבטלה. על פי האתר ההסתדרותי "דבר", בנק ישראל הדגיש שהפער בהכנסות בין יהודים וערבים היה קיים גם לפני המלחמה, אבל בעקבותיה הוא עלול להתרחב אף יותר. בתקופת הקורונה עמדה הכנסתם של עובדים ערבים שנפלטו לאבטלה או לחל"ת על 63% בלבד מההכנסה הקודמת שלהם, לעומת 84% בקרב האוכלוסייה היהודית.

מצבם של העובדים הערבים ושל עובדים יהודים רבים ברמות השכר הנמוכות עלול להיות קשה אפילו יותר. "דה מרקר" דיווח (20.12) שבאוצר שוקלים להעביר בכנסת הוראת שעה לפיה יוקפא עדכון השכר הממוצע במשק. כך ימנעו הגדלה של כמה קצבאות, בהן קצבת נכות, ושל שכר המינימום.

השכר הממוצע הרלוונטי לשכר המינימום ולקצבאות נקבע ב-1 בינואר בכל שנה, על בסיס השכר הממוצע בחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר של השנה הקודמת. כך, ב-2022 היה השכר הממוצע הקובע 11,809 שקל בחודש. למ"ס פרסמה רק את נתוני השכר הממוצע עד ספטמבר, ואילו לגבי אוקטובר פורסמו אומדנים ראשוניים. לפי האומדן, השכר הממוצע באוקטובר היה 12,488 שקל בחודש.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/126290