דיון חירום בוועדה לזכויות הילד של הכנסת בראשות ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת) בגלל הסכנה הנשקפת לתכניות עבור הנוער בסיכון. יו"ר הוועדה אמר בפתח הדיון: "זהו דיון חירום, כי שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים, ואין עוד פתרון לכ-8,000 נערות ונערים בתכנית היל"ה, כמו גם לכ-1,500 מורים, מדריכים ועובדים בתכנית. זהו דיון חירום כי המדינה פוגעת בזכויות לשוויון ולחינוך של נערות ונערים בסיכון, ובאותה עת גם מקצצת ומסכנת את פעילות תכנית 360, התכנית הלאומית לנוער בסיכון, המסייעת ל-60 אלף ילדים ונוער. זהו נזק עצום ומצב אבסורדי שלא יעלה על הדעת".
הפגנת מורות ומורי היל"ה מול הכנסת, בשבוע שעבר (צילום: כוח לעובדים)
בדיון החירום השתתפו חמישה ראשי ערים ותשעה ראשי מועצות מקומיות בשל חשיבות התכניות עבור יישוביהם. לראש עיירת דימונה וסגן יו"ר השלטון המקומי, בני ביטון, אמר: "התכניות האלה קיימות ברשויות המקומיות עשרות שנים, וסגירתן מהווה פגיעה קשה במיוחד בערי הפיתוח וביישובים הערביים. ילדים שהסתובבו ברחובות והיו להם תיקים במשטרה, בעזרת התכניות האלה, מסיימים לימודים, מוציאים תעודות בגרות, ואף מבצעים שירות חובה או שירות לאומי לאחר מכן. נפגשתי אתמול עם שר האוצר, ואמרתי לו, בשם השלטון המקומי, שאם לא יועבר תקציב של 1.4 מיליארד שקל לטובת המשך התכניות לנוער בסיכון, השלטון המקומי לא יפתח את שנת הלימודים".
בשם התלמידים המשתתפים בתכנית היל"ה דיבר אורי ילובסקי: "היה לי קשה עם המערכת, הגעתי לבית ספר אבל לא למדתי. בסוף כיתה ט' הודיעו לי שאין לי לאן לחזור, והעיפו אותי עם הרבה נכשלים. היום אני במסלול של בגרות מלאה. יש 8,000 ילדים כמוני שאין להם איפה ללמוד בשנה הקרובה. במה אני שונה מילד שלומד במסגרת רגילה? שנתיים אני נלחם על הבגרות שלי, אז למה הוא יוכל לסיים את שלו ואני לא? זה חוק חינוך חובה לכולנו. אני לא מתכוון לחזור למערכת החינוך אם תיסגר התכנית, ואלך לעבוד, אבל לי כן יש לאיפה לחזור לגור. אחרים יהיו ברחוב, ויתחילו לעסוק בסמים ופשע, במקום להיות במקום שמשמש להם בית".
לדברי מנהל אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך, חיים מויאל: "זוהי תכנית חינוכית בסיסית לילידם הללו, וברור שהתקציב הזה צריך להגיע, ואני פועל לטובת זה. בגלל שאין תקציב מדינה, אנחנו צריכים להתחנן בשביל התקציב הזה". ח"כ ג'בארין שאל את מויאל "איך נוצרה הבעיה שמדובר בתקציב נפרד שאינו מתקצב תחת חוק חינוך חובה?" מויאל השיב: "המבנה של התכנית הוא ייחודי, ונבנה כך מתוך הצורך של הילדים. כדי לתקצב צריך סמל מוסד חינוכי, אבל אז צריך לעמוד בכל מיני קריטריונים, כמו ישיבה ככיתה למשל, שמקשים על המענה לצרכים הייחודיים. אם הם היו נמצאים בתוך בי"ס לא הייתה בעיה, אבל הפרוצדורות התקציביות לא צריכות לעניין את הילדים האלה, שהם כן תחת חוק חינוך חובה, והתכנית נבנתה מתוך ההנחה הזו. אם זה יגיע לבג"ץ, אני סבור שיחייבו אותנו להכניס את התכנית לתקציב".
מנהל התכנית הלאומית לנוער בסיכון (360), אחיה קמארה, הדגיש: "אני לא מבין איך אנשים ישנים טוב בלילה שב-1 בספטמבר הנערות והנערים האלה לא יהיו במסגרת. לא מבין את הדיון הטכני הזה אם זה בהסטות או לא, כולנו צריכים להתעורר. תקציב התכנית שלנו מגיע מ-5 משרדי ממשלה שונים, שזו כבר בעיה, אבל עיקר הבעיה כעת היא שהאוצר לא משחרר את תקציבי העודפים, ובעיר זה שמגיע ממשרד החינוך. הרשויות המקומיות ביצעו פעילויות לטובת נערות ונערים בסיכון, על סמך התחייבויות המשרד להחזיר להם את ההוצאה מתקציבי העודפים. זה יוצר בור תקציבי ברשויות, ובטח הרשויות החלשות לא יוכלו להרשות לעצמן לממן עוד שנה כזו. הפעילות הזו היא פעילות אשר מונעת מנערים ונערות להגיע למצב שהם נזקקים לתכנית היל"ה, שהיא יקרה הרבה יותר".
יו"ר הוועדה סיכם: "לא יכול להיות שיהיו ילדים סוג א׳ שיפתחו את שנת הלימודים, וילדים סוג ב׳ שימצאו את עצמם ברחובות ובהידרדרות. התכניות הייחודיות לילדים ונוער בסיכון נועדו לשמור ולהגן עליהם, ובפועל הן מצילות חיים. אני קורא לשרי החינוך והאוצר למצוא פתרון עוד היום כדי שאלפי תלמידי ותלמידות היל"ה יפתחו את שנת הלימודים. כולם זכאים לחינוך ולשוויון". יצוין שביום רביעי הקרוב, 19 באוגוסט, מורי היל"ה יפגינו בצומת עזריאלי ליד קריית הממשלה בתל–אביב בשעה 13:00, תחת הכותרת "לא ניתן לסגור את היל"ה".
עוד על מאבק מורי היל"ה בגיליון "זו הדרך" האחרון (עמ' 4):
http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2020/08/G32_2020.pdf
הפגנת מורי היל"ה בפייסבוק:
