המדינה מתכננת להגדיל את קצבת הילדים ואת הבטחת ההכנסה לקשישים, אך שוב עושה זאת מבלי לדעת מהו הסכום שבאמת צריך על מנת להתקיים. קביעת גובה הקצבאות נעשית שוב בשרירותיות, ואיש לא בודק אם אדם יכול להתקיים בכבוד באמצעות הקצבאות הללו, או אפילו רק לשרוד בעזרתן.
לקראת הדיון שיתקיים בוועדת הכספים ובוועדת העבודה והרווחה ביום ראשון פנתה ביום חמישי האגודה לזכויות האזרח ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, וליו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אלי אללוף. האגודה מבקשת מהמדינה לכונן מנגנון מקצועי שיקבע את סכום הקצבאות לפי צרכי מקבליהן, כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם כמו גרמניה, שוודיה וקפריסין. המומחים יקבעו סל צרכים שיבטיח קיום בכבוד וימנע שינויים שרירותיים של הורדה והעלאת הקצבאות לפי צרכים פוליטיים.
לדברי האגודה "בג"ץ הכיר בזכות לקיום בכבוד כבר לפני עשור, ובקצבאות כרכיב בסיסי לשם מימוש זכות זו בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח. למרות זאת, המדינה עדיין נמנעת מלבדוק מבחינה מקצועית מה כוללת זכות זו. בדיקה כזו נעשתה לפני כחמישים שנה, אבל מאז שינו ממשלות ישראל את הסכומים לפי שיקולים פוליטיים וללא כל התחשבות ביוקר המחיה". בעקבות דו"ח הוועדה למלחמה בעוני, הסכים משרד האוצר הציע להעלות את קצבת הבטחת ההכנסה לקשישים בשיעור מסוים, ואילו ועדת השרים לחקיקה החליטה לבסוף על שיעור נמוך יותר ללא כל נימוק ענייני. בעוד שלכולם ברור שהסכום ממילא אינו מספיק לקיום, ומקבלי הקצבאות חיים בעוני מחפיר, ההחלטות ממשיכות להתקבל בשרירותיות.
"על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי הסיוע למשפחות בישראל נמוך בכ-25 אחוז מהממוצע במדינות הארגון, למרות שיוקר המחייה בארץ גבוה יותר מאשר ברוב המדינות המפותחות. הקצבאות אינן נותנות מענה הולם לצרכים הבסיסיים ביותר, ולכן לא ניתן לאפשר קיום בכבוד רק באמצעות הגדלה שרירותית של סכום הסיוע", מסרה עו"ד משכית בנדל, תחום רווחה וקיום בכבוד באגודה לזכויות האזרח.
