משנת 2012 מתייחס הצבא לשיכון "אל–אופוק" בקרבת שכם בשטחים הפלסטינים הכבושים כאל מחנה אימונים צבאי וכרכושו הפרטי, כך מסר ארגון בצלם. שיכון "אל–אופוק" נבנה על אדמות הכפרים זוואתא, איג'ניסיניא וא–נאקורה, לא רחוק משכם. 174 בתי מגורים נמכרו למורים המלמדים בבתי ספר ממשלתיים, ולמרות שכל הבתים בשיכון נמכרו, רק שמונה אוכלסו על ידי העמותה השיתופית אל–אופוק לשיכון המורים.
על פי עדויות בעלי הבתים הצבא שולח חיילים לירות ירי חי ורימון הלם בין בתי השיכון ולישון בהם. המשפחות המעטות החיות בשיכון הופכות לסטטיסטים במשחק מלחמה צבאי. "את הסטטיסטים ניתן לעכב, להעיר באישון לילה או לשלח בהם כלבים. ניתן לבצע חיפוש מדומה בבתיהם ולנסות עליהם כל פעולה הלקוחה מרפרטואר הכיבוש", נמסר.
חיילים בשיכון אל–אופוק (צילום: בצלם)
הצבא מתאמן במקום מדי חודש, למשך שלושה–ארבעה ימים בכל פעם. החיילים מקימים רעש, עוברים בין בתי השיכון ונכנסים לבתים לא מאוכלסים. הם משתמשים ברימוני הלם ובפצצות תאורה ולנים בבתים הריקים. לאחר האימון מותירים החיילים מאחוריהם תרמילים, נפלי תחמושת וזוהמה. "אם למישהו נותר עוד ספק – כך בדיוק נראה כיבוש: על האדנותיות, השרירותיות, הכוחנות, וההתעלמות הבוטה מאחריותו לבני האדם החיים תחת שלטונו. במקום לדאוג לשלומם ולרווחתם של פלסטינים, הצבא רומס אותם ואת כבודם", מסר בצלם.
ע.ש., נשואה ואם לארבעה מסרה לאנשי בצלם: "אנשים לא מבינים איך אנחנו מוכנים לגור בתנאים כאלה ושואלים איך אנחנו עומדים בזה. אבל זה הבית שלי וכל מה שיש לי מושקע פה. זה בית לחיים ולעולם לא אעזוב אותו ולא אלך לשום מקום. בעצם, אין לי לאן ללכת". מוראד ח'ליפה (58): הוסיף "הם הורו לנו לצאת כדי שהם יעשו חיפוש בבית. יצאנו ועמדנו מול הבית כשהחיילים הכניסו שלושה כלבים. היה קר וחששתי לנכדה הקטנה שלי. ב-5:30 הם עזבו, ובגלל החשש מהקורונה עשינו חיטוי כללי של ידיות, ארונות, כלים במטבח, משטחים ורצפה". לדברי נג'את ג'בר (41): "אנחנו חוששים לצאת מהבית בגלל שהדלתות שבורות. התיקון יעלה 4,000 שקלים ואין לנו כסף כי בגלל הקורונה אין עכשיו עבודה. בעלי גם חושש שאם נתקן החיילים יפרצו שוב ויהרסו את הדלתות".
עוד בנושא:
