בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה ביום חמישי את עתירותיו של העציר המנהלי בילאל כאיד, השובת רעב זה 60 ימים והמאושפז בבית החולים ברזילי באשקלון. נקבע כי כאיד יוותר כבול בידיו וברגליו למיטתו בבית החולים, ולא יזכה לביקור של רופא חיצוני מטעמו. מפסק הדין עלה כי השופט אהרון משניות השתכנע מנימוקי שירות בתי הסוהר (שב"ס), שטען כי "קיים חשד שהעציר ייחטף ממיטתו בבית החולים" וכי הוא עדיין "מהווה סכנה לביטחון המדינה". יצוין שהבוקר (שבת) הוקם אוהל מחאה בנצרת בדרישה לשחרורו.
רהיבה כאיד מחזיקה בכרזה למען שחרור בנה (צילום: בצלם)
בילאל כאיד, בן 35 מעסירה אלשמאלייה, אמור היה להשתחרר בחודש מארס האחרון ממאסר שריצה במשך 14.5 שנים בגין הרשעתו בבית משפט ישראלי, לאחר ששהה בבידוד במשך תשעת החודשים של מאסרו. אך שעות ספורות בטרם שוחרר, הועבר כאיד למאסר ללא משפט של חצי שנה בצו מנהלי, מבלי שהוא או עורכי הדין שלו נחשפו לטענות נגדו או לחומר הראיות שהוגדר כחסוי. ב-15 ביוני פתח כאיד בשביתת רעב והוא כעת מוחזק בבית החולים ברזילי שבאשקלון, כבול למיטתו. אבל מצבו הבריאותי מידרדר, בהתאם לכל אדם שמקיים שביתת רעב ממושכת. לא ידוע על כל משא ומתן עם עורכי הדין שלו במטרה לסיים את שביתת הרעב.
בסוף השבוע קרא ארגון זכיות האדם אמנסטי אינטרנשיונל ישראל לשחרורם המיידי כאיד ושל כל העצירים המנהלים או "להעמיד אותם למשפט צדק בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים". גיל נוה, דובר אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, הוסיף: "אין דבר כזה מעצר מנהלי. יש רק מאסר ללא משפט על בסיס צו מנהלי, שלכאורה מגובה בהליך מגונה ובלתי שקוף לחלוטין. כבר נוכחנו לראות פעמים רבות שטענת הסיכון הביטחוני מתפוגגת כלא הייתה אל מול שביתת הרעב של אסיר שמוחזק ללא משפט בצו מנהלי. ברור לכל ששיטת המאסרים ללא משפט בצווים מנהליים היא כלי פוליטי לענישה וכל שורת התירוצים הביטחוניים שלכאורה מגובים בחומרים חסויים נעלמת לאחר שהאסיר 'למד את הלקח', או אם שביתת רעב ממושכת מדי ומתחילה להביך את השלטון בישראל. מוטב לסיים מיידית את ההתעללות בבילאל כאיד, שסיים לרצות את עונשו הממושך ולשחררו מיידית ממאסרו ללא משפט".
