בית הדין הארצי לעבודה התיר לעובדי רכבת ישראל לנקוט צעדים ארגוניים ועד שביתה, בכפוף להודעה מראש בת 48 שעות. סכסוך העבודה הוכרז ברכבת בדרישה להסדיר את השלכות תהליכי חשמול  המסילה על שכרם וביטחונם התעסוקתי של העובדים.

בית הדין הבהיר בפסק הדין שהעובדים לא  מתנגדים לעצם תהליך החשמול ודרישותיהם הן כלכליות בעיקרן. ההחלטה האחרונה הפכה את פסיקת בית הדין האזורי שהגדיר את עיצומי העובדים "מעין-פוליטיים", כלומר מאפשרים עיצומים מוגבלים בלבד.

הרכבת החשמלית העומדת במרכז סכסוך העבודה (צילום: רכבת ישראל)

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה קבעה בהחלטתה כי "המו"מ המתנהל כיום בין הצדדים, הן בנוגע להשלכות פרויקט החשמול והן בנושאים הנוספים, הוא מו"מ כלכלי מובהק. נציגות העובדים אינה מתיימרת לבקר את ההחלטה על השדרוג ברמת המדיניות וברמה המקצועית, אלא מבקשת לקיים מו"מ לגבי השלכות השינוי על זכויותיהם של העובדים, תנאי עבודתם וביטחונם התעסוקתי. כפי שעולה מטיעוני הצדדים, כיום אין עוד מחלוקת שכתוצאה מפרויקט החשמול תיגרם פגיעה בשכרם של העובדים (נוכח הקטנת תשלומים שיקבלו בין עבודה נוספת), וכבר הושגה הסכמה כי ישולם להם פיצוי בגין כך. לאור זאת, המחלוקת היא כלכלית בלבד ואין בה ניסיון עקיף או מוסווה להפעיל לחץ על הריבון כנגד החלטתו. מכאן שהגדרת בית הדין האזורי את זכות השביתה במקרה זה כ'מצומצמת' – כבר אינה רלוונטית".

השופטת הוסיפה כי "אין חולק ששביתה היא אמצעי אחרון. עם זאת, בין הצדדים מתנהל מו"מ מזה תקופה ממושכת, במהלכה נמנע מהעובדים להפעיל את כוחם הארגוני. במצב הדברים העולה מהתשתית הארגונית בהליך, לרבות הזמן הרב שחלף מבלי שהושגו הסכמות, כאשר הן ב"כ הרכבת והן נציגת הממונה על השכר הצהירו בפני בית הדין באופן ברור וחד-משמעי כי המו"מ מוצה מבחינתם ואין עוד 'שום דבר להתקדם בו'. לא די בעצם הצהרת הרכבת כי היא מסכימה לנהל מו"מ, כאשר ברור כי המו"מ במתכונתו הקיימת הגיע למיצוי. משכך, רשאי כל צד להפעיל באופן לגיטימי את 'ארגז הכלים' החוקי המצוי ברשותו, הכולל גם את זכות השביתה".