ארגוני זכויות אדם פרסמו בימים האחרונים גילוי דעת בו הם רואים בחומרה את הסירוב לאפשר את כניסת עומר שאקר, עובד הארגון משמר זכויות אדם לישראל ועומדים בסולידריות איתו ועם עמיתיו בארגון. לדברי הארגונים "ממשלת ישראל מבקשת ליהנות מהדימוי של חברה במועדון המדינות הדמוקרטיות אך אין דמוקרטיה בלי חופש ביטוי, דיון ציבורי חופשי וביקורת. מדינה המגדירה את עצמה כדמוקרטית גם לא הופכת את משטרת הגבולות למשטרת מחשבות".

ועוד: "סגירת הגבולות בפני ארגוני זכויות האדם ופעילים והצעדים של ממשלת ישראל כלפי ארגונים המבקרים את הכיבוש, לא יצליחו להרתיע אותנו מלהמשיך ולדווח על הפרות זכויות האדם בשטחים שבשליטת ישראל. הניסיונות להשתיק את השליח לא יצליחו לחסל את השליחות". על גילוי הדעת חתמו: אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, במקום, בצלם, גישה, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, המוקד להגנת הפרט, הקרן למגיני זכויות אדם, חקל – ברית להגנה על זכויות אדם, יש דין, מחסום–וואצ', מרכז עדאלה, עמק שווה, עקבות, פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי, קואליציית נשים לשלום, רופאים לזכויות אדם ישראל ושוברים שתיקה.

ממשמר זכויות אדם נמסר כי הרשויות הישראליות דחו את בקשתו להנפיק אשרת עבודה לעומר שאקר, מנהל תחום ישראל/פלסטין בארגון, בטענה שאין מדובר בארגון זכויות אדם אמתי. במכתב ששלח משרד הפנים לארגון ב-20 בפברואר 2017, ובו דחה את הבקשה להנפיק אשרת עבודה שאקר, הסתמך המשרד על חוות דעת שקיבל ממשרד החוץ לפיה "הפעילות הפומבית והדו"חות" של הארגון שמקום מושבו בארה"ב "עוסקים בפוליטיקה בשירות התעמולה הפלסטינית, תוך הנפת דגל 'זכויות אדם' לשווא." הסירוב להנפיק אשרה בא במסגרת חתירתן של הרשויות להגביל את מרחב הפעולה של ארגוני זכויות אדם מקומיים ובינלאומיים בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים.

לדברי איאן לוין סגן–מנהל התכניות בארגון, "החלטה זו והנימוקים הכוזבים שניתנו לה צריכים להדאיג את כל מי שחרד למחויבותה של ישראל לערכים דמוקרטיים בסיסיים. מאכזב שממשלת ישראל אינה מסוגלת או מוכנה, כך נראה, להבחין בין ביקורת מוצדקת על פעולותיה לבין תעמולה פוליטית עוינת". הארגון טען עוד כי ההחלטה מפתיעה במיוחד נוכח העובדה שהארגון נפגש ומתכתב בקביעות עם נציגי ממשלת ישראל, לרבות נציגי הצבא, המשטרה ומשרד החוץ. בשנה שעברה ביקש משרד החוץ מארגון משמר זכויות אדם להתערב במקרה הנוגע לקורבנות ישראליים של הפרות זכויות אדם.

לדברי לוין, "ממשלת ישראל אינה היחידה החולקת על ממצאי המחקר היסודי שלנו, אולם המאמצים להרוג את השליח מלמדים על חוסר הנכונות שלה לאפשר בחינה אמתית של התנהלותה בתחום זכויות האדם. אנחנו מקווים שהרשויות הישראליות יחזרו בהן מהחלטה זו ויאפשרו לארגוני זכויות אדם מקומיים כמו–גם בינלאומיים לפעול בחופשיות".