כאשה ערבייה הסובלת מאפליה כפולה, אני כמובן מזדהה עם הכאב של מזרחים ונשים על אי ייצוג מספק ברשימת חד"ש לכנסת, אך כועסת על המסקנה שמסיקים חבריי וחברותיי למאבק שקוראים להחרמתה.

הכנסת ה-19 הולכת להיות זירה קשה של מאבק. התעצמותו הצפויה של הימין וכניסתם של חברי כנסת שתומכים באופן מופגן בדרכו של כהנא יצריכו עבודה קשה ומשותפת נגד אינספור יוזמות לאומניות וגזעניות שודאי יגיעו. אל מול המאבק הזה, כולנו נדרשים לבחירה. את מי אנו מבקשים לשלוח לכנסת להילחם את מלחמתנו, לבלום את הצעות החוק שיבקשו לחסל את פעילותם של ארגוני השמאל, להשתלט על בית המשפט העליון ולספח את שטחי הגדה המערבית. מיהם חברי הכנסת שיוכלו לייצג בצורה הטובה והאפקטיבית ביותר את קולם של הערבים, הנשים, המזרחים, העובדות, והפעילות.

אל מול המאבק הזה אנו נדרשים גם לאחדות. אחדות שהיא אינה השתקה של הקולות והאינטרסים השונים למענם אנו פועלים כבר עשרות שונים ביחד ולחוד, אלא אחדות מאבקים מתוך תפיסה מעמדית ודמוקרטית ברורה.

בחודשים האחרונים נשמעים קולות של חבריי וחברותיי למאבק, הקוראים להימנע מהצבעה לחד"ש בשל תוצאות ההצבעה על הרכב רשימתה לכנסת. לא משום שעמדותיה אינן מספיק טובות, לא משום שהיא אינה עושה עבודה מספיק טובה בכנסת, אלא בגלל שמיקומה של נבילה אספניולי במקום החמישי ברשימה אינו מספיק גבוה, ומשום שאין בה ייצוג ישיר ברשימה של יהודים מזרחים.

נבילה אספניולי, מספר חמש ברשימת חד"ש לכנסת ה-19 (צילום: חד"ש)

כאשה ערבייה הסובלת מאפליה כפולה בחברה בה אני חיה, אני כמובן מזדהה עם הכאב הזה, אך כועסת על המסקנה. אני כועסת קודם כל כי קיימת התעלמות קשה ומדירה מהתמודדותה של נבילה אספניולי, אחת מהלוחמות הפמיניסטיות האמיצות והמוצלחות שפעלו בחד"ש מאז הקמתה. נבילה יכולה להיכנס לכנסת הבאה מיומה הראשון אם נתגייס כולנו להביא את המנדט החמישי לחד"ש. אך גם אם הדבר לא יצלח, נבילה תהיה לבטח חברה בכנסת ה-19 לאור התחייבותם של ח"כ מוחמד ברכה וח"כ חנא סוייד להתפטר באמצע הקדנציה ולפנות מקומם לנשים ולצעירים.

אני כועסת גם כי ההתמקדות בזהותם העדתית של המועמדים מעלימה את ההישגים המעמדיים למענם פעלנו כולנו בכנסת ומחוץ לה – צמצום מסיבי של היקף ההעסקה הקבלנית, מניעת פיטורים מחזוריים, הארכת חופשת הלידה, מענקי הסתגלות לנשים היוצאות ממקלטים לנשים מוכות, ועוד אינספור חוקים סביבתיים וחברתיים שמשרתים קודם כל את העובדים והעובדות הקורסים תחת הנטל. ההישגים האלה לא היו קורים לולא עבודה קשה ומאומצת של חברי הכנסת ופעילות חד"ש. אני גאה בהישגים האלה, ואיני מוכנה שיתעלמו מהם.

אך אני כועסת בעיקר כי מדובר בסיעה קטנה. לו היו לחד"ש יותר מארבעה חברי כנסת, ניתן היה לשלוח מטעמה לכנסת גם נשים וגם גברים, גם מזרחים וגם אשכנזים, גם יהודים וגם ערבים. אך בינתיים, יש לה רק ארבעה. הארבעה האלה פועלים מתוך ערכים סוציאליסטים משותפים. יש בהם ייצוג לכלל הדתות בישראל, והם פועלים מתוך שותפות יהודית-ערבית מלאה. נאבקתי גם על כך שהרשימה לכנסת תהיה מגוונת אף יותר. לא אפסיק להיאבק על פניה גם לקראת הבחירות הבאות. אך בתוך מציאות פוליטית בה חד"ש היא התנועה היחידה שתיכנס לכנסת הבאה המבוססת על שותפות יהודית-ערבית, איך ניתן בכלל לקרוא להחרמתה כי היא לא מספיק מגוונת?

באביב שנת 1995 יצאתי עם עשרות עובדות עיריית טירה למאבק מיוחד במינו נגד העירייה, ועד העובדים וההסתדרות החדשה. אלה רצו לגזול את זכויותינו, לפטר ולקצץ במשרותינו במסגרת תכנית הבראה. היחידים שהתגייסו למעננו היו חברי החזית הדמוקרטית לשוויון ולשלום (חד"ש). הליווי והעזרה שהעניקו לנו תרמו מאד להצלחת המאבק ולהעצמת ציבור העובדות. ומאז ועד היום יש לנו ועד עובדות שעומד על המשמר כנגד כל פגיעה אפשרית בציבור העובדות והעובדים. מאז גם הצליחו נשים שחד"ש תמכה במאבקן להיבחר לראשות עוד ועוד ועדים באזור המשולש, וחלקן הגדול פעילות היום גם במוסדות המפלגה.

מי שנכח במועצות חד"ש האחרונות יידע שאת קולנו, קולן של הצעירות הערביות, היהודיות, והמזרחיות, אי אפשר להשתיק. זהו קול חדש שמייצג את השינוי הגדול שחד"ש עוברת. זה שינוי שבסופו חד"ש תהיה יותר גדולה, יותר צעירה, יותר פמיניסטית, ויותר מזרחית. אך הוא דורש מאיתנו עתה התגייסות מלאה למען התנועה שהוקמה על ידי מהפכנים מזרחים וסוציאליסטים, ועדיין היא היחידה שמשמיעה את קולם בכנסת ובשטח.

מיסם ג'לג'ולי- פעילת חד"ש ויו"ר נעמ"ת במשולש הדרומי.