ריאיון עם חנה זהר, המייסדת והמנהלת של קו לעובד.

 

לקראת יום האישה, הפנינו לחנה זהר כמה שאלות הנוגעות לבעיות הנשים בשוק העבודה בישראל.

חנה זהר, מתפרסם מידע על אפליית נשים בשכר וקיפוחן בקידום. ומה לגבי בעיות נוספות?

עמותת קו לעובד מפעילה אתר אינטרנט, המאפשר לעובדים להציג בעיות המטרידות אותם. מדי שנה אנו מקבלים רק בדרך זו כ-4,000 פניות. פניות אלה מספקות חשיפה של בעיות חשובות. באופן כללי, הבעיות האלה נוגעות גם לנשים וגם לגברים, אך מהנתונים עולה בבירור, שנשים נפגעות יותר.

למשל, התופעה שמחייבים עובדות ועובדים לעבוד שעות נוספות. חברות הסלולר, למשל, מפתות צעירות וצעירים לעבוד אצלן במענה קולי במישרות חלקיות ובשעות עבודה גמישות. סידור כזה נוח לסטודנטים, למשל. אך כאשר הם מתחילים לעבוד מסתבר, שעליהם לעבוד המון שעות. אם הסטודנט חושש להפסיד שנת לימודים ועוזב את העבודה – קונסים אותו ב-2,500 שקל. הקנס הוא כאילו פיצוי על ההכשרה שקיבל, שבפועל מתמצית בחפיפה עם עובד אחר.

זה קורה רק בחברות הסלולר?

בהחלט לא. במרבית החברות שמספקות שירותים בטלפון, וגם במישרות של סוכני מכירות, בבנקים ובמשרדים של עורכי דין, נדרשים העובדים לעבוד 13-12 שעות ביממה. ברור, שנשים נשואות עם ילדים מודרות ממישרות אלה: הן נאלצות לעזוב, או שהן בכלל לא ניגשות.

וזה חוקי להעסיק 12 שעות ביום?

החוק אינו אוסר זאת, אם משלמים עבור השעות הנוספות. נניח שאכן משלמים עבורן – עדיין מדובר בעבודה שגרתית ושוחקת, שלאחריה העובדת אינה מסוגלת לעשות דבר. והגרוע בעניין – שהחברות מכריחות את כולם לעבוד כך, ואין כמעט מקרים שמישהו טען שאינו חייב לעשות זאת, ונשאר לעבוד באותה חברה.

ומה מרוויחים המעסיקים מיום עבודה בן 12 שעות?

לחברה יש בהחלט תמריץ כלכלי לשלם עבור שעות נוספות ולא להעסיק עובדת נוספת. הסוד הוא בכך, שעבור שעות נוספות אין צורך להוסיף את כל התוספות הסוציאליות וגם לא צריך לשלם יותר עבור נסיעות. במבט כולל, אם המעסיקים היו מקבלים לעבודה עובדים נוספים במקום להכריח את העובדים הקיימים לעבוד שעות נוספות – היה גדל מספר העובדים והאבטלה הייתה מצטמצמת. ואילו במצב של מחסור בעובדים, הם יכולים לדרוש שכר גבוה יותר. וישנו היבט של אשליה: מאחר ששכר מינימום עבור 9 שעות עבודה אינו מאפשר להתקיים, באמצעות התשלום עבור השעות הנוספות מגיעים העובדות והעובדים לשכר סביר יותר, למרות שתעריף השכר שלהם הוא שכר מינימום.

בכמה עובדות ועובדים מדובר?

לאחרונה פורסמו מסקנות של ועדה בנושא התעסוקה בישראל. נציגי ארגון המדינות המפותחות ((OECD טענו בדיון, כי שכר המינימום בישראל הוא, יחסית גבוה. אך אנו יודעים, כי בפועל הוא אינו מאפשר קיום.

אולם הם התעלמו מכך, שבעוד שבמדינות OECD שיעור מקבלי שכר המינימום הוא 13% מכלל השכירים, בישראל השיעור הוא – 33%. הקף כזה של מקבלי שכר מינימום ופחות מלמד, כי זה אינו שכר זמני של עובד מתחיל חסר השכלה וחסר הכשרה מקצועית. בישראל 2011, שכר מינימום משולם לבעלי תואר ראשון, לעובדי תחזוקה בעלי הכשרה מקצועית. בבנקים, למשל, משלמים לעובדים זמניים שכר של 3,900 שקלים, שזה קרוב מאוד לשכר המינימום.

עובדת המועסקת בבנק הפועלים בשכר מינימום אמרה לי, שהיא אינה יכולה להסתדר עם שכר כה נמוך. אבל היא בכל זאת אינה עוזבת את העבודה, כי אולי בעוד ארבע שנים יתנו לה קביעות, ואז שכרה יעלה. וכך חברות רווחיות כמו הבנקים מרוויחות עוד יותר בהעסקת עובדות בשכר מינימום בלבד במשך שנים.

שכר מינימום הוא שכרן של נשים בענפים רבים…

בהחלט. כזה הוא שכרן של עובדות סוציאליות לאחר סיום לימודיהן, של נשים העובדות כסייעות בגני ילדים, של זבניות. מדובר במקרים רבים בתפקידים אחראיים, אך בלתי מתוגמלים.

האם התנאים לא השתפרו על רקע צמיחה כלכלית?

בעבר, בתקופות של צמיחה, עובדים אכן הציגו דרישות שכר ובחרו בין כמה מקומות עבודה. היום, גם הצמיחה אינה עוזרת. העובדות והעובדים נמצאים בפועל במצב של כבילה למעביד, ואם הם פורשים – עליהם לשלם כופר.

דוגמא אחרת היא הפרקטיקה של מתן חצי שעה הפסקה על חשבון העובד. המעסיקים מצאו סעיף ישן בחוק הגנת השכר, המתיר לא לשלם עבור זמן הפסקה של חצי שעה, אם העבודה רצופה. עכשיו מנצלים סעיף זה נגד העובדים, אפילו כאשר ההפסקה אינה רצופה.

בשוק העבודה הנוכחי, היחס לעובדות ולעובדים הוא גרוע יותר מאשר למכונה או למחשב: דורשים מהעובדים להשיב בנימוס, להוליך שולל את הפונים, כדי למסמס את טענותיהם, ובאותו זמן אומרים לעובדים, שאם אינם מוכנים להפסקה על חשבונם – שלא ייצאו להפסקה.

דוגמא אחרת נוגעת לעובדות בקופת חולים כללית. שם נהוג לקחת עובדת מעבדה לעבודה ב-70 אחוזי מישרה, לרבות תשלום תנאים סוציאליים לפי 70%. אך בפועל הן עובדות מישרה מלאה, כאשר השעות שמעל 70 אחוזי המישרה מכונות "שעות עודפות" – כלומר שעות רגילות, שיחד איתן העובדות מקבלות שכר מינימום בלבד. מאחר שמדובר ברמאות, אז בקופת חולים מעניקים לעובדת כזאת פעם בשלושה חודשים בונוס של 500 שקלים… אך כאשר עובדת כזאת תצא לפנסיה, זו תחושב לפי שכר של 70 אחוזי מישרה. גם במוסד ציבורי לא מתביישים לגזול.

 

  ראיינה: תמר גוז'נסקי