ב-30 באפריל הלך לעולמו ההוגה המרקסיסטי האמריקאי, ג’ואל קובל (81). קובל היה דמות מפתח בפיתוח תפישת העולם האקו–סוציאליסטית. הוא החל את הקריירה שלו כפסיכיאטר, אך נטש את התחום לטובת מדעי החברה. במרוצת השנים כתב קובל רבות על אודות המשבר האקולוגי כתוצר מבני הנטוע בסתירות הפנימיות של השיטה הקפיטליסטית עצמה. קובל, בן למשפחה יהודית, כתב גם על ההיסטוריה של הגזענות הלבנה בארצות הברית וקידם עמדות אנטי–ציוניות שעלו לו בעימותים קשים ותרמו לפיטוריו ממכללת ברד בניו–יורק.
ספרו, "אויב הטבע: סוף הקפיטליזם או סוף העולם?" (2002), הוא אחד הניתוחים המעמיקים והשיטתיים ביותר של המשבר הסביבתי. קובל פיתח בו את הניתוח של קרל מרקס ב"קפיטל" והראה כיצד השליטה בעבודה האנושית והרס הסביבה בידי ההון הם שני היבטים של אותה תופעה. מתוך הבנת התפתחות החברה הקפיטליסטית והמערכת הסביבתית, בה היא פועלת ואותה היא מעצבת, הצביע קובל באופן משכנע על הסכנה הקיומית לעצם הישרדות המין האנושי הטמונה במשבר האקולוגי יציר ידיו של הקפיטליזם. הספר רחב היריעה מגיש רצף הסברי, החל בהתפתחות החלוקה המגדרית של העבודה, דרך ביקורת על היידיגר ועד למשברי עודף הייצור בקפיטליזם המאוחר.
כיוון שהמשבר הסביבתי נטוע בחוקי היסוד של הקפיטליזם וסופו לגדול באופן הפורץ כל גבול ולייצר עוד ועוד ערך חליפין לשכפול ההון מעבודת אדם, כמו גם מהטבע עצמו, טוען קובל כי אי אפשר למצוא פתרון טכני למשבר הסביבתי באמצעות רגולציה או טכנולוגיה. לכן תקף קובל בחריפות זרמים משמעותיים בפוליטיקה הירוקה: אלה המבקשים להאדיר את הייצור המקומי, את היעילות בשימוש באנרגיה, כמו גם זרמים הקוראים לפיתוח אוטופיזם טכנולוגי או לצרכנות מוסרית. אין בכוחם של זרמים אלה, כמו כל היבט אחר של הפוליטיקה הליברלית הירוקה, להתמודד עם השאלות המרכזיות של היחסים המבניים והאינטרסים הכלכליים המניעים את ההרס הסביבתי מפני שהם מתעלמים מההון המשעבד כל פעולה אנושית וכל פיסת טבע ליצירת ערך–חליפין ורווח.
רק דרך התמודדות ישירה ומהפכנית עם עצם מהותו של המשטר הקפיטליסטי והפטריארכלי, אפשר לדבר על עקרונות חדשים לפיהם ניתן יהיה לבנות את האקולוגיה החברתית המודרנית שלא תהא מנוכרת לעולם הטבע בו אנו חיים (ולטבע האנושי עצמו). אקולוגיה זו חייבת להיות מבוססת על שחרור אנושי המגשים את עצמו במסגרת בניית מערכת יחסים חדשה עם החברה והטבע. מערכת זו עומדת ביסוד התפישה האקו–סוציאליסטית של העברת השליטה באמצעי הייצור, במשאבי הטבע ובעבודה האנושית עצמה להתאגדות החופשית של העובדים.
ב-2001 כתב ג’ואל קובל, יחד עם הסוציולוג המרקסיסטי הצרפתי–ברזילאי מיכאל לוי, את המניפסט האקו–סוציאליסטי שהשפיע רבות על הפוליטיקה הירוקה הרדיקלית. בין השאר, קראו לפוליטיקה הירוקה לפתח קו אינטרנציונליסטי ואנטי–אימפריאליסטי. קובל עצמו ניסה ליטול חלק בפוליטיקה הסביבתית, אולם נחל תבוסה בהתמודדות מול ראלף ניידר כמועמד לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הירוקה. היה מעורב במאבקים פוליטיים מרובים לאורך השנים, מהתנגדות למלחמת וייטנאם בשנות ה-60, דרך סולידריות עם הסנדניסטה בניקרגואה בשנות ה-80 וכלה בסולידריות עם המאבק הפלסטיני בשנות האלפיים.
עמרי עברון
