נתניהו דבק בכס השלטון ואינו בוחל בייזום משברים בממשלה ובנפנוף בהקדמת הבחירות

התהפוכות לכאורה בעמדת ראש הממשלה נתניהו לגבי הקדמת הבחירות לכנסת והמשברים לכאורה בממשלתו אינם גחמה. מהלכי נתניהו חותרים להשגת שלוש מטרות במשולב:

האחת: לחזק את מעמדו בקואליציה הימנית-סיפוחיסטית, כך ששום מרכיב בה לא יפרוש אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום; השנייה, להשתמש במעמדו הפוליטי המחוזק בקואליציה ומחוצה לה כדי לגרום ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט להשהות את החלטותיו בארבעת התיקים או להחליט לא להעמידו לדין; השלישית, לסגור הסכמות עם ראשי המפלגות השותפות, כך שבעקבות הבחירות הבאות תוקם ממשלה שתעמיק את מדיניות הסיפוח, שתמשיך לממש את השירות להון, שתסלים את המתקפה על רשויות החוק ותכין את התשתית לחיסול הסדרים הדמוקרטיים.

2018-03-13_195951

אביגדור ליברמן הוא שותף סוד של נתניהו ותפקידו להחליש את יאיר לפיד. לכן, התקוטט ליברמן עם הפוליטיקאים החרדים סביב חוק הגיוס ואיים לפרק את הממשלה בגלל ענייני דת ומדינה. את ש"ס בראשות אריה דרעי, שסקרים אחרונים חוזים כי לא תעבור את אחוז החסימה, זומם נתניהו להחליף באלי ישי המחובר למתנחלים הכהניסטים. כך נראית הקואליציה הבאה שמבשל נתניהו.

על רקע זה, ההכרזות של המועמדים להנהגת מרצ (תמי זנדברג, אבי דבוש), כאילו ליברמן הוא מועמד אפשרי לממשלת "שמאל-מרכז", מחזקות את נתניהו והימין. ליברמן והצעתו לבטל את אזרחותם של תושבי אום אל-פחם הם השלמה טבעית ל"ערבים נוהרים לקלפיות" של נתניהו בבחירות האחרונות ולהצעת "חוק הלאום" שמקדמת שרת המשפטים שקד (הבית היהודי).

באקלים פוליטי זה רודפות זו אחר זו יוזמות חקיקה גזעניות, סיפוחיסטיות ואנטי-דמוקרטיות. כפי שציין עקיבא אלדר ("אל-מוניטור", 8.3), יוזמות החקיקה הממשלתיות מלמדות על סדר היום של מערכת הבחירות הבאה: "קיזוז" כספי הרשות הפלסטינית; עיכוב מסירת גופת פלסטיני למשפחתו; שלילת תושבות מתושבי מזרח ירושלים; ו"עונש מוות למחבלים".

מול הסכנה של מלחמה נוספת בדרום ובצפון, מול מדיניות ההתנחלות והסיפוח, מול החקיקה בעלת הגוון הפשיסטי, מול המשך ההפרטה של חברות ושירותים ממשלתיים, מול הקיטוב החברתי, מול מזימת גירוש הפליטים ומול השחיתות של הון-שלטון-עיתון – זה הזמן למערכה ציבורית רחבה נגד המשך אחיזתו של נתניהו בשלטון.

ההתגייסות הציבורית בחודשים האחרונים להפגנות נגד השחיתות ולפעילות המגוונת נגד גירוש מבקשי המקלט, כמו גם התחזקות הזרם הביקורתי-השמאלי בבחירות שנערכו באיגודים המקצועיים של העו"סים והפסיכולוגים מלמדות על החשיבות של אחדות המאבק המשלבת ביקורת פוליטית וחברתית במערכה נגד נתניהו וכל מה שהוא מסמל.