הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בתחילת השבוע סקירה על תנאי עבודה ואיכות התעסוקה בישראל – נתונים חדשים מתוך הסקר החברתי 2016. מהנתונים אפשר ללמוד שמעמד העובדים בישראל עובד קשה יותר מעמיתיו במדינות הקפיטליסטיות המתקדמות, ותמורת שכר נמוך יותר.
מרבית המועסקים בישראל, 62%, עובדים 5 ימים בשבוע, 20% עובדים 6 ימים ו-2.4% עובדים 7 ימים בשבוע. 16% מהמועסקים, 18% מהגברים ו-14% מהנשים, עובדים בדרך כלל גם בסופי שבוע לאחר כניסת השבת.
שלושה רבעים מהמועסקים (75%), עובדים (את מרבית שעות עבודתם) בשעות היום, מ-06:00 בבוקר עד 17:00 בערב, 4% עובדים בשעות הערב, מ-17:00 בערב עד 22:00 בערב. 18% עובדים בשעות לא קבועות במהלך היממה.
ונתון חשוב במיוחד: יותר ממחצית מהמועסקים עובדים בישראל שעות ארוכות במיוחד – מ-8 ועד 10 שעות בכל יום, 65% מהגברים ו-41% מהנשים. יצוין שכ-70% מהמועסקים באירופה עובדים פחות מ-10 שעות בכל יום.
כמה זמן לוקח להגיע לעבודה?
חלק קטן מהמועסקים מגיעים למקום עבודתם תוך פחות מרבע שעה; 27% – תוך רבע שעה עד חצי שעה; 16% – תוך חצי שעה עד שלושת רבעי השעה; 11% – תוך שלושת רבעי השעה עד שעה; 11% מגיעים תוך שעה או יותר; ל-4% זמן הגעה לא קבוע. כך שלשעות העבודה המרובות, יש להוסיף את זמן הנסיעה הממושך, הלוך ושוב, אל מקום העבודה. מהנתונים ניתן ללמוד שכ-40% מהעובדים מבזבזים מדי יום מעל לשעה, ורבים יותר משעתיים, בדרכים.
מהסקר עולה גם מהי הסיבה לאובדן של שעות מרובות כל כך בכבישים: היעדר תחבורה ציבורית יעילה. מרבית המועסקים, 58%, מגיעים לעבודתם ברוב ימות השבוע באמצעות רכב פרטי או מסחרי, כולל אופנוע; 17% באוטובוס ציבורי או במונית שירות; 7% בהסעה מאורגנת על ידי מקום העבודה; 7% ברגל; 3% ברכבת; 2% באופניים.
בישראל יותר מ-3 מיליון עובדים
מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 20 ומעלה בשנת 2016 הגיע ל-3.708 מיליון נפש. מהם 3.541 מיליון מועסקים ו-167 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, 1.874 מיליון גברים ו-1.667 מיליון נשים. בקרב הבלתי מועסקים, 85 אלף גברים ו-82 אלף נשים. מהנתונים יוצא בבירור כי מעמד העובדים הוא הגדול בישראל.
מבין כ-3 מיליון העובדים, 40% חתומים על חוזה לתקופה לא מוגדרת או חוזה המתחדש מדי תקופה, רק ל-27% יש קביעות, 27% נוספים שהם כ-808 אלף איש, מועסקים ללא חוזה בכתב, 3% חתומים על חוזה לתקופה ידועה מראש או פרויקטים הכוללים תאריך סיום. היתר, 3%, מועסקים דרך חברות כוח אדם.
בהשוואה בין עובדות לעובדים, נמצא כי אחוז הנשים שיש להן קביעות גבוה מאחוז הגברים (30% לעומת 23%, בהתאמה), ואחוז הגברים המועסקים ללא חוזה בכתב גבוה יותר מאחוז הנשים (30% לעומת 23%, בהתאמה). שכרם של 69% מהשכירים מחושב על בסיס חודשי, 23% על פי שעות, 4% עובדים בקבלנות, ושכרם של 3% מהשכירים הוא יומי.
מעיון בטבלאות שכר המינימום שמשלמים המעסיקים במדינות הקפיטליסטיות המאוגדות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), עולה כי ישראל ניצבת במקום רע למטה. נכון, בצ'ילה, קולומביה ומקסיקו שכר המינימום נמוך הרבה יותר. בנוגע לשכר הממוצע ועל פי נתונים מ-2015, ישראל נמנית עם המדינות בהן השכר הוא נמוך. אחרי סלובניה, למשל, אבל לפני צ'ילה, יוון, פורטוגל, ליטא, לטביה, הונגריה, אסטוניה ומקסיקו. אין ספק, אנחנו בחברה נצלנית טובה.
הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"
