בעוד פחות משלושה שבועות, ב-30 בספטמבר תכנס לתוקפה החלטת בג"צ לפיה ימי בידוד לא יחשבו כימי מחלה. עם זאת, כהרגלה ממשלת הימין טרם גיבשה מתווה חלופי לפיצוי עובדים הנדרשים להיכנס לבידוד. כך נמסר באתר "דבר" ההסתדרותי.

בסוף החודש ייכנס לתוקף החלטת בג"ץ לפיה ימי הבידוד של עובדים לא יחשבו כימי מחלה (צילום: מד"א)

לפי פסק דין שניתן בסוף יולי, קבע כי "תעודת המחלה הגורפת" שהוציאה ראש רשות בריאות הציבור לשעבר, פרופ' סיגל סדצקי, ואשר אפשרה לעובדים הנמצאים בבידוד לקבל דמי מחלה, הוצאה בלא סמכות. עם זאת, בג"צ הקצה למדינה כחודשיים, עד סוף חודש ספטמבר, להיערך ליישום ההחלטה ולהסדיר את נושא הפיצויים לעובדים בבידוד.

מהסתדרות נמסר ל"דבר" כי "הנושא מהווה את אחת העילות לסכסוך העבודה במגזר הציבורי שהוכרז באחרונה". לדבריהם, הסדרת תשלום ימי המחלה לעובדים הנדרשים לשהות בבידוד היא אחת הסוגיות הבוערות והחשובות ביותר שעומדות על הפרק במשק, ויש לה השלכות כלכליות אדירות עבור ציבור העובדים. יצוין שהעתירה כנגד מנגנון תעודת המחלה הגורפת, הוגשה על ידי חברת "סל שירותי סיעוד" ועל ידי שורה של ארגוני מעסיקים גדולים בהובלת התאחדות התעשיינים בטענה כי "בידוד איננו מחלה בפועל", וכן בטענה כי הסדר זה מטיל את הנשיאה בעול תקופת הבידוד על המעסיקים.

ההסדר היה בעייתי גם כיוון שהוא בא על חשבון ימי מחלה צבורים של העובדים. עובדים שלהם לא היו ימי מחלה צבורים מצאו עצמם לא זכאים לפיצוי, והשימוש בימי המחלה בתקופת בידוד עשוי היה להותיר עובדים בלא ימי מחלה לניצול באירועים בריאותיים אחרים. עם זאת, עם ביטול תעודת המחלה הגורפת. עשויים למצוא עצמם העובדים בפני שוקת שבורה, בלא כל מנגנון מפצה בגין תקופת הבידוד.

ברוב המדינות הקפיטליסטיות הגדולות זכאים עובדים הנמצאים בתקופת בידוד לתמיכה בהכנסתם, בדרך כלל באמצעות מנגנון התשלום על ימי המחלה. התשלום הממוצע עומד על 70% משכרו של העובד הזכאי למשך שבועיים – תקופת הדגירה של וירוס הקורונה. רבות מהמדינות הרחיבו את הזכאות לדמי מחלה גם לעצמאים שחלו או נדרשים לשהות בבידוד.