למפלגה השמרנית בבריטניה אין רוב בפרלמנט. היא מפולגת עקב מחלוקות סביב הברקזיט. אם תאבד ראשת הממשלה תרזה מיי את אמון הפרלמנט, יתקיימו בחירות בבריטניה בקרוב. קיים סיכוי רב שמפלגת הלייבור בראשות ג'רמי קורבין (תעלה לשלטון. אלא שגם בלייבור מתחולל מאבק אדיר בין ה"בליירייטס", ניאו-ליברלים התומכים בהתאמת מדיניות בריטניה לזו של ארה"ב, לבין הדור הצעיר שרובו ככולו תומך בקורבין.
ג'רמי קורבין (צילום: מורנינג סטאר)
קורבין מבטא תפישת עולם סוציאליסטית עקבית, ולזכותו מוניטין של חיים שלמים של מאבק ללא חת וללא רבב באימפריאליזם ובגזענות. קורבין חיזק בשנה האחרונה את מנהיגותו בבסיס ההמוני של המפלגה, אך חברי פרלמנט רבים ממפלגתו וכן כמה מהאיגודים המקצועיים ממשיכים בהתנגדותם למנהיגותו. על רקע זה התארגן מסע ההסתה שמנהלים המפלגה השמרנית, ה"בליירייטס" והעיתונות הימנית נגדו. למסע זה ולהאשמת הלייבור באנטישמיות הצטרפה בשקיקה גם ממשלת הימין בישראל, השולטת בארגוני הקהילה היהודית, בממסד הציוני ובתקשורת היהודית בבריטניה.
בבריטניה חיים כיום פחות מ-300,000 יהודים, שהם פחות מ-0.4% מכלל האוכלוסייה. כשני שלישים מהיהודים בבריטניה גרים בתחומי לונדון רבתי. יש להם זכויות מלאות, מערכת מוסדית מפותחת והם מעורים בכל תחומי הכלכלה, החברה, הפוליטיקה והתרבות. בריטניה נצפים גילויי אנטישמיות. תמיד היו. השמאל בבריטניה, והלייבור בראשו, התייצבו עוד מימי הפשיסט אוסואלד מוסלי בשנות ה-30, בחוד החנית של המאבק נגד הגזענות ונגד האנטישמיות.
גם כ-2.7 מיליון מוסלמים החיים בבריטניה הם אזרחים מלאים המקיימים מערך מוסדי, דתי ותרבותי מפותח, אך משקלם כ-5% מהאוכלוסייה. בלונדון רבתי מרוכזת כיום הקהילה המוסלמית הגדולה ביותר בבריטניה. קיומן של קהילות יהודיות ומוסלמיות גדולות זו בצד זו היה, עד כה, שליו אך גם רגיש. לעתים, בתקופות לחימה במזרח-התיכון, המצב נעשה מתוח. מורכבות זו של העולם הגלובלי מוצאת את ביטוייה בחברה הבריטית באופן מיוחד במפלגת הלייבור.
בשמאל הבריטי יש, ותמיד הייתה, מודעות וביקורת רבה לעברה האימפריאליסטי של בריטניה, לשותפות הבריטית-אמריקאית במדיניות החוץ ולאחריותה למצב בעולם ובמזה"ת כיום. יהודים ולא-יהודים רבים בלייבור מביעים ביקורת ויוצאים נגד שיתוף הפעולה ההדוק של הציונות עם הקולוניאליזם מבלפור ואילך; נגד שיתופי הפעולה שהיו בין ציונים לנאצים ("הסכם ההעברה" של ארלוזורוב והסכמי קסטנר-אייכמן); נגד הטרור היהודי בתקופת המנדט; נגד הנכבה של 48' והטיהור האתני; נגד נישול הפלסטינים מאדמותיהם
ורכושם; נגד אי-השוויון, האפליה והגזענות כלפי אזרחי ישראל הערבים; נגד הכיבוש של 67'; נגד אכזריות מפעל ההתנחלויות והשלטון הצבאי בשטחים; נגד המצור על עזה; ועתה גם נגד שיתוף הפעולה של נתניהו וטראמפ.
יהודים רבים, ברובם דתיים פחות (פרוגרסיביים יותר וביקורתיים יותר), חברים במפלגת הלייבור. חלקם ציונים וחלקם לא-ציונים או אנטי-ציונים. הלא-ציונים אינם מקבלים את ההגדרה הרואה בישראל ובשטחים הכבושים מדינת כל העם היהודי, או את התביעה הציונית לייצג את כל היהודים בעולם. רבים רואים עצמם יהודים-בריטים, ואת יהדותם כדת (או כתרבות). הם אינם חשים חובה לתמוך בישראל אוטומטית ולהגן על מדיניותה. תפישה כזאת אינה הופכת אותם אנטישמים, כפי שמנסים להציג העיתונאים בן דרור ימיני ואנטוניה ימין בכתבות מגמתיות באחרונה.
במפלגת הלייבור, ומשמאלה לה, נמצא גם חלק בלתי-מבוטל של הצעירים המוסלמים (גם, פרוגרסיביים יותר). יש הבדלים ניכרים בין האופן שבו רואה הקהילה המוסלמית את ישראל ואת מדיניותה לבין האופן שבו מעוצבת הזהות היהודית בקהילות היהודיות, בהן יש מעורבות גדולה של ארגונים ציוניים ודתיים-לאומיים. בקהילות מוסלמיות יש גם השפעה של דעות קדומות ואנטישמיות הקיימות בארצות מוסלמיות רבות. גם זו מורכבות של חברה רב-תרבותית.
קורבין והנהגתו מודעים להתבטאויות לא רבות הגובלות באנטישמיות שנשמעו בלייבור ויצאו נגדן באופן נחרץ ובפומבי. קורבין אף כתב על כך מאמר שראה אור ב"גארדיאן" בשבוע שעבר (3.8), שכותרתו הייתה: "אעקור את האנטישמיות ממפלגת הלייבור – הם לא מדברים בשמי".
ב-2016 מינה קורבין ועדה בראשות השופטת צ'קרבארטי במטרה לנכש מהמפלגה תופעות כאלה. קן ליבינגסטון, בעבר ראש עיריית לונדון מטעם הלייבור, סולק מהמפלגה בעקבות אמירות חוזרות על תמיכת היטלר בציונות. היו גם מקרים בהם סולקו אנטי-ציונים שביקרו את המשטר בישראל אך לאחר ערעור ובירור חלקם הוחזרו (למשל משה מחובר).
מפלגת הלייבור מתמודדת באומץ ובנחישות למען בידול מהותי בין אנטישמיות לבין ביקורת רדיקלית צודקת על ישראל. ממשלת ישראל עושה את ההיפך הגמור: היא מעודדת אנטישמיות, גזענות, קסנופוביה ואסלאמופוביה, ובלבד שהאנטישמים יתמכו בממשלת ישראל ובכיבוש.
ישראל מנצלת באופן אופורטוניסטי את תביעתה לייצוג כל היהודים על מנת לחלק כתבי מחילה (אינדולגנציות) לניאו-נאצים (שטראכה באוסטריה, פון-שטורך בגרמניה) ולניאו-פשיסטים (ויקטור אורבן בהונגריה, מטאוש מורבייצקי בפולין). במסעה נגד קורבין בוחשת ישראל בפוליטיקה הפנימית בבריטניה. זאת, בעוד היא תוקפת מדינות אירופיות התומכות בארגוני זכויות האדם בישראל.
אבישי ארליך
