ועדת המדע והטכנולוגיה התכנסה אתמול (שני) לישיבה מיוחדת לציון יום האזרחים הוותיקים. נושא הדיון בוועדה היה בהגברת המחקר והפיתוח לאיכות ואריכות חיים ומניעת מחלות זקנה. את הישיבה ניהל חבר הוועדה, ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) שהביע מורת רוח בפתח הדיון מהמצב הקיים שאין היערכות מספיקה כדי להבטיח איכות חיים לזקנים בישראל: "אנשים מבוגרים נוטים לתחלואה שפוגעת באיכות חייהם. טרם נראה שנעשה משהו רציני כדי להיערך מראש ולמנוע את המצב הבעייתי שהם מגיעים אליו". חנין התייחס למצגת הנתונים שקיבלה הוועדה מבעוד מועד מ'ותק' – תנועת האזרחים הוותיקים.

הנתונים המדאיגים בוועדה מצביעים על כמעט אפס תקציב של קרנות המחקר לנושא.

ד"ר איליה סטמבלר, מנכ"ל מדעי בתנועת האזרחים הוותיקים, בעת הציג את הנתונים, אתמול, בישיבת הוועדה (צילום: תנועת האזרחים הוותיקים)

ד"ר איליה סטמבלר, מנכ"ל מדעי בתנועת האזרחים הוותיקים, הציג את הנתונים המלאים בוועדה ואמר: "הגברת המחקר והפיתוח לאיכות ואריכות חיים ומניעת מחלות זקנה, היא חלק חיוני מהמאמץ להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה. במהלך העשורים האחרונים, עלתה תוחלת החיים הממוצעת ברחבי העולם, והגיעה לכ-70 שנים (ממוצע עולמי) ב-2014 (6 שנים יותר מאשר בשנת 1990) ולכ-80 במדינות המפותחות (בהשוואה לכ-50 שנים במדינות המפותחות בתחילת המאה ה-20). משכך, יש צורך דחוף לקדם את חקר ההזדקנות והמחלות הקשורות להזדקנות כאמצעי לשיפור תוחלת החיים הבריאים והפוריים עבור האוכלוסייה המבוגרת".

לדבריו, למרות כל זאת ההזדקנות היא גורם הסיכון העיקרי ושורש המחלות הכרוניות אך יחד עם כך לאחר בדיקה בכל מקורות התקציב, תוכניות מחקר ופיתוח ביו-רפואי לאריכות חיים בריאים, כמעט ולא קיימות. בין הנתונים שהוצגו עולה כי קרן המחקרים של הביטוח הלאומי, תקצבה 180 מיליון שקל בשנה האחרונה עבור מחקרים ו-0 עבור נושאי הזקנה. כמו-כן, משרד הבריאות שתקציב המחקר השנתי שלו הוא 20 מיליון שקל בשנה, לא הקציב מאומה עבור נושא זה.

בדיון עלה עוד כי זה 20 שנה לא נעשה סקר על האוכלוסייה המבוגרת בישראל – דבר המעכב את ההיערכות המתאימה עבורם. לדברי נעמה רותם, ראש תחום בריאות בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר זה הינו חשוב אך הם טרם מצאו את המקור התקציבי לקיימו.

ח"כ חנין תבע בדיון שהוועדה תוציא בהקדם מכתב לשר האוצר ולמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי על הנתונים בדיון. "כיצד ייתכן שמשרד שהכי חשוב שיהיה בו מחקרים – משרד הבריאות – נמצא עם סכום זעום ומבזה של 20 מיליון שקל בלבד ואיך זה מוסבר שכשההקשר הגבוה ביותר של הביטוח לאומי הוא נושא הזקנה, למרות כל זאת אין כל תקציב למחקר בנושא מתוך 180 מיליון שקל?" שאל חניןן.

ד"ר יקיר קאופמן, המנהל הרפואי בבית החולים הרצוג בירושלים: "לצערי מערכת הבריאות היא תגובתית ולא עושה מספיק כדי לזהות מראש אנשים עם גורמי סיכון בקהילה. צריכים להוריד עבור האוכלוסייה המבוגרת את גורמי הסיכון מוקדם בשלבי חייהם בתזונה, בכושר גופני וכדו'. אחד הדברים שגורמים היום לתחלואה היא יציאה לפנסיה. הגיל שעל פיו מתנהלים הוא גיל שתואם את גיל חייו של אדם במאה הקודמת. היום חיים כפול ואף יותר. מחקרים מראים בצורה שאינה משתמעת לשני פנים – רוב האנשים היו בפרישה לפנסיה בשיא והירידה מתחילה מאז".

מ"מ יו"ר הוועדה, דב חנין סיכם את הדיון ואמר כי "ההתנהלות של מדינת ישראל בנושא היא לא פחות משערורייתית. האוכלוסייה המבוגרת – אלו החיים עצמם וכל ההקצבה לנושא זה מבחינה מחקרית שתשפר את חייהם היא מזערית ביותר. הדברים שהוצגו בלתי מתקבלים על הדעת. הוועדה תציג את מלוא חומרת הדברים בפני ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים. אנו בפער שאי-אפשר לסבול אותו".