כיצד משקפים בצורה הכי נכונה את ממדי תופעת העוני וכיצד קובעים מהו עוני? אלה השאלות שלגביהן דרשו אתמול (שלישי) חברי ועדת הכספים, לקבוע מדדים חדשים שייקחו בחשבון אלמנטים רלוונטיים נוספים מעבר למדד ההכנסה. הדרישה עלתה בדיון במסגרת ציון הכנסת את יום המאבק בעוני. לאורך כל הדיון שבה ועלתה הטענה על–כך שנדרש מדד ’קיום בכבוד’ במדינת ישראל, כזה שיתייחס להכנסתו של אדם אך גם לצרכיו הבסיסיים כגון דיור, השכלה, מזון ושירותים נוספים.

לדברי ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת): "בניגוד לרוב מדינות העולם בהן העניים מובטלים, רוב העניים בישראל הם אנשים עובדים. הרבה אנשים שעובדים קשה ובשכר מאוד נמוך. זאת בעוד נגד עניים נשמעת טענה דמגוגית שהם עצלנים או רמאים וכד’. נדרשים כלים של התערבות בשכר, הגדלת והכפלת קצבאות ויש גם אנשים שאובייקטיבית לא יכולים לעבוד כנכים וקשישים ולהם יש לסייע באופן מעשי וישיר. נדרש להגדיל את קצבת הזקנה במנגנון השלמה ספציפי ולא אוניברסאלי שיימנע את מה שהאוצר חושש ממנו – הגדלת קצבה גם לעשירים".

ח"כ אילן גילאון (מרצ) הוסיף ש"תקציב המדינה הוא כלי מרכזי לטיפול בעוני ואין צדק אחר מלבד צדק חלוקתי. בסופו של דבר הכל צריך ליפול על החלוקה. אני רוצה ’קיום בכבוד’ ולא רק ’צמצום העוני’. צריך לקבוע מהו קיום מינימלי בכבוד, מהם השירותים ומהן התשתיות שעל המדינה לספק לשם כך. נדרשת מדיניות מיסים אחרת. במדינת ישראל משלמים גם על הפסדים, למשל מע"מ על תרופות וככל שאתה יותר חולה אתה משלם יותר מיסים. התקציב והמדיניות הכלכלית זה המכשיר להתמודדות עם תופעת העוני. השאלה איך מבצעים את החלוקה".

 רכז רווחה וביטוח לאומי באגף תקציבים באוצר, יוגב גרדוס, אמר הדיון: "יש בעיה במדד העוני, כשלוקחים רק את צד ההכנסות ולא ההוצאות ולא מודדים שירותים שניתנים ע"י המדינה. כשמשקיעים בדיור ציבורי, העוני לא זז במילימטר. כשמכפילים את הסיוע בשכר דירה לקשישים ומסבסדים מעונות יום וגם כשמחלקים סלי מזון, אין כל שינוי במדד העוני, אף כן עונה על הקיום בכבוד ומסייע. יש החלטת ממשלה לקבוע מדד משופר שיכלול את השירותים שהממשלה מממנת. בניגוד לדעה הרווחת, יש חלחול של הצמיחה לעשירונים 1-5 וההכנסה הפנויה לנפש שלהם גדלה מ– 2007 עד 2015, שאלה שנות צמיחה. הכנסתם הפנויה גדלה בממוצע פי 1.5 מההכנסה של עשירונים 6-10

מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב הדגיש ש"נדרש מדד העוני רב–ממדי, לא רק הכנסה אלא מה מידת המחסור: דיור, השכלה, ביטחון תזונתי והתמודדות עם יוקר המחייה. כלומר מה צריך ולא רק ההכנסה. צריך לשנות את השיח ויש הסכמה שלמדוד העוני באופן חד–ממדי זה לא מספיק, נדרשת מדידה על בסיס ’קיום בכבוד’. מעבר לכך, הממשלה צריכה להחליט על תכנית לאומית, על יעד לאומי אליו יש לשאוף להורדת שיעור העוני ואז תהיה התקדמות בשטח בנושא. כיום בממשלת ישראל אין מישהו שאחראי על תחום העוני, גם משרד הרווחה, אנחנו אחראים על אוכלוסיות הכל פעולות נקודתיות, אין גוף מתכלל של כל הפעולות בתחום".