בית הדין האזורי לעבודה בתל–אביב קיבל את בקשת ההסתדרות וקבע באופן ייחודי כי עובדי המינהלה במכון מופ"ת המאוגדים בהסתדרות יוכלו לנהל מו"מ נפרד לחתימת הסכם קיבוצי מיוחד המסדיר את תנאי העסקתם. 

מכון מופ"ת הינו מכון הוראה למחקר ולפיתוח תכניות לימודים וסגלי הוראה העוסקים בהכשרת מורים, הממוקם במתחם מכללת לוינסקי בתל–אביב. המכון הינו עמותה המתוקצבת ע"י משרד החינוך.

במכון מועסקים כ-200 עובדים, מתוכם כ-60 עובדי מינהלה אשר ביקשו במהלך שנת 2015 להתאגד תחת ההסתדרות. לאחר שלמעלה משליש מעובדי המינהלה חתמו על טופסי ההצטרפות, נשלח מכתב ובו הכריזה ההסתדרות כי היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי הסגל המנהלי. ואולם, הנהלת המכון סירבה להכיר בהסתדרות כארגון יציג ולנהל מו"מ עם העובדים, בטענה כי העובדים המינהליים אינם מהווים קבוצה נפרדת וכי על ההסתדרות לאגד שליש מכלל עובדי המכון, המונים גם מרצים, עובדים פדגוגיים ומדריכים המועסקים בצורות העסקה שונות.

ההסתדרות פנתה לבית הדין בטענה כי העובדים המנהליים במכון מהווים קבוצה מובחנת בתנאי העסקתם, המצדיקה הכרה ביציגות ההסתדרות וניהול משא ומתן נפרד; ההסתדרות טענה גם כי המכון עצמו הבחין בין קבוצות העובדים השונות, וטענותיו כעת כי אין ביניהן שוני נולדו לצורך סיכול התארגנות העובדים בהסתדרות. 

בפס"ד שנתנה השופטת אירית הרמל התקבלו כל טענות ההסתדרות ונקבע באופן נחרץ כי עובדי המינהלה אכן מהווים יחידת מיקוח נפרדת, וזאת לאחר שההסתדרות הוכיחה כי המכון עצמו ערך לאורך השנים אבחנה ארגונית–ניהולית בין הסגל האקדמי לסגל המנהלי. השופטת קבעה כי על הנהלת המכון להכיר בהסתדרות כארגון יציג ולנהל בהקדם עמה ועם העובדים מו"מ לחתימת הסכם קיבוצי ראשון.

כמו כן, בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל את בקשת ההסתדרות וקבע כי רשת החינוך החרדית "מאורות המעיין" ביזתה את בית הדין ופגעה בהתארגנות עובדותיה. הבקשה הוגשה לאחר שהנהלת הרשת והמנכ"ל יוסף ריבוח התעלמו מלא פחות מארבע החלטות שניתנו על ידי בית הדין שקבעו כי עליהם להשיב לעבודה את מובילת התאגדות עובדות הרשת.

מאורות המעיין הינה רשת חינוך של גנים ומעונות המיועדת למגזר החרדי באשדוד והסביבה. בחברה עובדות כ-100 גננות וסייעות המשתכרות בשכר נמוך, ובשל רצונן האמיץ לשפר את תנאי העסקתן, התאגדו בהסתדרות. באוגוסט אשתקד הכריזה ההסתדרות יציגות בחברה, על אף מאמציה הגדולים של הנהלת מאורות המעיין לסכל את המהלך.

ואולם, לאחר שהגיע להנהלה מידע על מעורבותה בהליך ההתאגדות, הודיעה ליו"ר ועד הפעולה – עובדת מנוסה ומוערכת בעלת ותק רב – כי בכוונתה לפטרה מכיוון ש"אין ברשותה אישור העסקה כדין ממשרד החינוך". לטענת ההסתדרות, פיטורי העובדת נבעו אך ורק ממעורבותה בהתארגנות.

כבר באוגוסט 2016 השתכנע בית הדין כי ישנו קשר אסור לכאורה בין מעורבותה של יו"ר ועד הפעולה בהסתדרות לפיטוריה. מאז, בארבע הזדמנויות שונות, הורה בית הדין להשיבה לעבודתה, ובמקביל לפעול להשגת אישור ההעסקה. למרות הצגת האישור, הצווים שניתנו על ידי בית הדין ומכתבי התרעה שנשלחו מההסתדרות – עד היום לא הושבה העובדת לתפקידה הקודם. בפסק דין שניתן על ידי השופט משה טוינה, נתקבלו בקשות ההסתדרות ונקבע כי מאורות המעיין והמנכ"ל ריבוח ביזו את בית הדין ואת החלטותיו, תוך שהם פגעו באופן מתמשך בזכות ההתארגנות של העובדות. עוד נקבע כי עליהם להשיב באופן מיידי את יו"ר ועד הפעולה לתפקידה הקודם, באותם התנאים בהם הועסקה ערב פיטוריה. בית הדין קבע כי על כל יום בו לא העובדת לא תושב לתפקידה ישלמו ההנהלה והמנכ"ל – כל אחד בנפרד – קנס בגובה 1,500 שקל ליום.