בית–הדין לעבודה קבע כי הנהלת ידיעות–תקשורת, המוציאה לאור את המקומונים של "ידיעות אחרונות", ניסתה לפגוע בהתארגנות עובדיה וביקשה לפטר את יו"ר ועד העובדים, דני טנקל, משיקולים פסולים. כך פרסם השבוע "העין השביעית". כפועל יוצא מכך אסר בית–הדין לעבודה על ההנהלה לממש את כוונתה לפטרו. "אנו משוכנעים, שלכל הפחות, חלק נכבד מהשיקולים שהביאו להחלטה על פיטורי מר טנקל קשורים קשר ישיר להיותו חבר ועד ו/או יו"ר ועד", נכתב בפסק–הדין.
חלק מהמקומונים של ידיעות תקשורת (צילום: אייס)
אין זו הפעם הראשונה שבית–הדין לעבודה מתערב בהתארגנויות עובדים בקבוצת "ידיעות אחרונות" וקובע כי ההנהלה פעלה בניגוד לדין. בעבר ביקר בית–הדין בחריפות את הנהלת "ידיעות אחרונות" הן ביחסה כלפי עובדיה המתארגנים באתר וויינט והן כלפי עובדיה המתארגנים בעיתון היומי.
במקרה הנוכחי ביקשה הנהלת "ידיעות אחרונות", במסגרת פיטורי צמצום, לטענתה לנוכח מצבה הכלכלי הקשה של חברת המקומונים, לפטר בין היתר את דני טנקל, עורך ספורט בחברה ומי ששימש כפעיל בהתארגנות עיתונאי המקומונים במסגרת ארגון העיתונאים של ההסתדרות.
טנקל טען, באמצעות באי כוח הארגון, עורכי–הדין מורן סבוראי ואמיר בשה, כי ימים אחדים לאחר שהחל לפעול בגלוי להתארגנות העובדים בחברה, זומן למשרדה של יעל אדמוני, אז העורכת הראשית של ידיעות–תקשורת, ובה נמסר לו מכתב זימון לשימוע לפני פיטורים. בעקבות תכתובת עם עורכי–הדין של הארגון נסוגה בה החברה מהכוונה לפטרו אך בהמשך שבה והחליטה לעשות כן.
לפי טנקל, הכוונה לפטרו היא ניסיון פסול לפגוע בהתארגנות העובדים. לדבריו, עד שהחל לפעול למען ההתארגנות לא הועלתה כל טענה לגבי עבודתו. בידיעות–תקשורת טענו מנגד, באמצעות עו"ד אריאל שמר (שבעצמו מנהל בימים אלו תביעת דיבה נגד חבר ועד לשעבר שטען שהביא לפיטוריו), כי ההנהלה החליטה לפטר את טנקל בשל ליקויים חמורים בתפקודו וחוסר מקצועיותו. עוד טענו בהנהלה, בין היתר באמצעות סמנכ"לית משאבי אנוש ב"ידיעות אחרונות" ורד סוטו–אורגד, כי לא ידעו כלל על התארגנות העובדים כששלחו לטנקל את מכתב הזימון לפיטורים הראשון, וכי ממילא גם אם אכן יש לו תפקיד כלשהו בהתארגנות היא לא תיפגע אם יפוטר כיוון שגם עובדים אחרים עסקו בהתארגנות עובדים.
השופט תומר סילורה, מבית–הדין האזורי לעבודה בתל–אביב–יפו דחה את טענות הנהלת "ידיעות אחרונות" בזו אחר זו. בנוסף לאיסור לפטר את טנקל הוטל על ידיעות–תקשורת לשלם פיצוי בסך 25 אלף שקלים לנציגות העובדים וזאת בגין "הניסיון לפגיעה בהתארגנות" כמו גם הוצאות ההליך המשפטי. סכום זה, מציין השופט סילורה, נמוך יחסית "וזאת על מנת שלא להעכיר עוד יותר את יחסי העבודה בין הצדדים בתקופה השברירית של ניהול מו"מ להגעה לחתימה על הסכם קיבוצי".
