איגוד מטפלות משפחתוני משרד העבודה והרווחה המאוגדות בכוח לעובדים הגיש ביום רביעי עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד העבודה והרווחה בגין המכרז להפעלת המשפחתונים באמצעות זכיינים פרטיים שהם כ-45% מהמפעילים (שאר המפעילים הם רשויות מקומיות).

אחת לארבע שנים יוצא מכרז להפעלת המשפחתונים באמצעות זכיינים פרטיים. המכרז קובע את אופן ההתקשרות בין משרד הרווחה לבין הזכיינים אך נעדר כל התייחסות למטפלות.

הפגנה של עובדות המשפחתונים (צילום: כוח לעובדים)

מכוח לעובדים נמסר כי "המטפלות מונות קרוב ל-4 אלף עובדות, מרביתן מן הפריפריה הכלכלית והגיאוגרפית בישראל, והן מספקות מסגרת מפוקחת לכ–18 אלף פעוטות בגילי שלושה חודשים עד שלוש שנים. למרות חשיבותן 'זכו' עובדות אלו למעמד מיוחד וחריג בשוק העבודה: הן אינן עצמאיות – המשפחתון פועל אמנם מביתן אך הן אינן יכולות לקבוע את שכ"ל או מספר הילדים, והן אינן יכולות ליטול ימי חופשה מחלה או לשבת שבעה ללא מחליפה מאושרת אשר תמשיך לקיים את המשפחתון בביתה. הן גם אינן שכירות – הן אינן מקבלות תלוש משכורת, פנסיה או תנאים סוציאליים. הפיקוח על המשפחתונים הללו מתבצע כאמור הלכה למעשה בידי זכיינים".

"אף שהמטפלות הן אלה שמבצעות בפועל את כל העבודה, הן שקופות לחלוטין למשרד" הדגישה נעה נוצני, ראשת ענף הגיל הרך בכוח לעובדים. "כך למשל מוטלת האחריות על שיבוץ ילדים למשפחתונים על המפעילים. אך אם המשפחתון אינו מלא, כלומר אם אין בו חמישה ילדים, היחידה שנושאת בנטל הכלכלי היא המטפלת. המפעיל יקבל תגמול חודשי מלא על המשפחתון, גם אם יהיה במשפחתון פעוט אחד בלבד! המטפלת מצידה תאלץ להפעיל את המשפחתון גם בשכר הנמוך משכר מינימום. כל ילד שחסר משמעו 20% ירידה במשכורת".

עוד קובלות המטפלות על התעלמות משרד העבודה והרווחה מבעיית הגבייה מההורים, המקבלים סבסוד מהמדינה במידת הצורך. לפי המכרז הנוכחי מחויבים הזכיינים לסייע בגבייה מההורים, אך המכרז אינו מגדיר סנקציה אם זכיין לא מסייע. "בחברה הערבית מדובר במכה של ממש", הסבירה תהאני סלאמה, מטפלת מקלאנסווה ואחת ממגישות העתירה. "המטפלות נדרשות להתמודד לבד עם הבעיה – לפעמים בהסכמה עם ההורים ולפעמים שלא. מה יכולה לומר מטפלת להורה שמשאיר את התינוק אצלה בבית והולך?".