​הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת), סיירה השבוע במרכז הנשים אריתראיות ובמשרדי עמותת א.ס.ף שבדרום תל-אביב. בסיור במרכז הנשים אריתראיות והמופעל על ידן, שמעו משתתפות הסיור עדות אישית קשה מאוד של ר', מבקשת מקלט אריתראית. ר' סיפרה לוועדה כי כלל לא התכוונה להגיע לישראל, אלא הייתה בדרכה ללוב, כאשר נחטפה בסיני. ר' סיפרה כי חוטפיה קשרו אותה, היכו אותה, עינו אותה בעזרת אש, וכן אנסו אותה באכזריות  – אנשים רבים ופעמים רבות – עד כי איננה יודעת להגיד מי ביצע מה ומתי. רק לאחר שגייסה 35 אלף דולר, אשר הועברו לחוטפים, הבריחו אותה אלה לישראל. בישראל הספיקה להתחתן וללדת, אך עדיין איננה מסוגלת לעבוד בשל הכאבים ממה שעברה.

מסיבת יום האישה הבינלאומי שנערכה בסוף השבוע שעבר במרכז הנשים האתיופיות בתל-אביב (צילום: א.ס.ף)

מנכ"לית עמותת א.ס.ף, עו"ד מיכל פינצ'וק, סקרה בפני הוועדה את פעילות העמותה, בעת הביקור במשרדיה, והוסיפה:  "16% ממבקשי המקלט בישראל הן נשים. מדינת ישראל אינה מגרשת את מבקשי המקלט, זה עשור, אך לא מספקת להם דבר מעבר לכך. אנו, כעמותה, הפכנו להיות משרד הרווחה שלהם. משרד הרווחה נותן תקציב המסייע רק לילדים ורק בת"א, וזה כמובן לא מספיק. 250 אנשים מגיעים אלינו כל חודש בממוצע, בכדי לקבל סיוע בכל התחומים, החל מבעיות בריאותיות, ועד ביורוקרטיה כמו רישום ילדים למערכת החינוך".

סוגיה נוספת שעלתה בדיון היא סירוב המדינה לרשום את אבות הילדים בעת הלידה, וכך, כאשר אותם אבות מגורשים או נעצרים, המדינה לא מודיעה למשפחה, כי היא לא מכירה בקשר זה. "בעיה זו קיימת באוכלוסיית המהגרים ומבקשי המקלט, וכן באוכלוסיית הנשים הערביות בדרום הארץ, אשר זיהוי האב בבית החולים אינו מספיק למדינה בעניינם, ובכך הן מופלות לעומת האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בצפון", אמרה יו"ר הוועדה. סמנכ"לית בכירה במשרד הרווחה, איריס פלורנטין, אמרה לוועדה כי משרדי הממשלה נמצאים בשלבי גיבוש מתקדמים של נוהל, אשר יאפשר את הרחבת פריסת השירותים הניתנים ל 6-7 ערים נוספות, מעבר לת"א, אותן לא פירטה.

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הסיור ואמרה: "70% מהפליטים בעולם הן נשים וילדים, וידוע כי הם הפגיעים ביותר במצבים של סכסוך מזוין. אני רואה חשיבות גדולה בהגעתנו לפה, בכדי לראות את התמונה המלאה ובקונטקסט הנכון, ללא תיווך. הדיון בנשוא מבקשי המקלט מתנהלים, פעמים רבות, במישור הפוליטי ולא ההומניטרי, וחבל שזה קורה דווקא במדינה המתמחה במתן סיוע באירועי חירום. אני מברכת על הנוהל המתגבש, וכל הרחבת שירות רווחה היא טובה, אך לא מתקבל על הדעת לספק שירותי רווחה רק לילדים ולא להוריהם. המדינה מספקת שירותים רק לילדים, כי זה מצטייר טוב ויפה, אך בפועל מייצרת פגיעה קשה במרקם החברתי ומבטלת את סמכות ההורים בעיני ילדיהם. איך ילד יכבד באמת את הוריו, כאשר הם אלו התלויים בו לקבלת מעט שירותים מהמדינה?".

המדינה עוד לא השכילה להבין כי התעלמות מבעיית מבקשי המקלט מלכתחילה לא תגרום לה להיעלם, אלא רק תביא עלינו עלויות ומשמעויות כבדות יותר בהמשך. גם מי שאינו דוגל בערכים אוניברסליים של אנושיות, יבין כי טיפול במקשי המקלט עולה פחות בתחילת הדרך, מאשר רק טיפול בבעיות המתעוררות כל הזמן באופן מוגבל. בלתי מתקבל על הדעת לא לראות במבקשות ומבקשי המקלט חלק שווה זכויות של האנושות. זהו עוול שאיננו נסלח", הדגישה ח"כ תומא-סלימאן.