תרמית הסופרטנקר

"ניכר כי הממשלה נעדרת ראייה מערכתית וארוכת טווח די הצורך בכל הקשור למדיניות הבינוי והשיכון. בשנים האחרונות הדבר בא לידי ביטוי בשלל החלטות ומהלכים שאינם עולים בקנה אחד עם יעדיה המוצהרים. . . המשך מגמה זו עלול להביא להתמרמרות חברתית".

הדברים נכתבו לפני שלוש שנים במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שתיאר תכניות דיור בר-השגה במדינות אחרות. בשבוע שעבר ההתמרמרות החברתית אכן התפרצה, אבל הממשלה טומנת ראשה בחול עתודות הקרקע שמניבות יותר ויותר רווחים לקבלנים ולקופת המסים. "אנחנו עובדים על פתרונות", הבטיח אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו לחברי סיעת הליכוד. ניתוח המצב מוביל למסקנה שבעיקר עובדים על הציבור.

 

 

מתוך אתר "בועת הנדל"ן"

בתוך שבועיים מתכוון נתניהו להשיג את אישור הכנסת לחוק הוודלי"ם (ועדות דיור לאומיות), שיאפשר תכנון בזק של עשרות אלפי דירות. הסופרטנקר, כפי שנתניהו מכנה את המהלך, אמור להציף את השוק בדירות ובכך לכבות את להבות המחירים. אבל בחוק המוצע אין מלה אחת על דיור בר השגה. מה שטוב לניו יורק ולונדון וברלין, לא מעניין את ממשלת ישראל.

מי שקונה את הספין שלפיו הצפת הדיור תוזיל את המחירים כך שמובילת המאבק דפני ליף וחבריה משדרות רוטשילד יוכלו לקנות דירות, אינו מבין את חוקי ההיצע והביקוש. בשוק חופשי תמיד יהיו כאלה שיהיה להם יותר כסף מאשר לסטודנטים ולמשפחות צעירות. בלא תמריצים לקבלנים, כדי שיבנו דירות קטנות יותר ופחות יקרות, הסופרטנקר של נתניהו ימטיר עוד ועוד מגדלים עם דירות בשטח ממוצע של 182 מטרים רבועים שיגדילו את רווח הקבלנים.

 

הממשלה לא הרימה את הכפפה

בעשור האחרון מובילות ממשלות ישראל מדיניות שרואה בדיור מוצר כלכלי, כזה שש לקנות אותו בשוק החופשי. כל הרפורמות בדיור שאותן מקדם נתניהו, חלקן עוד מימיו כשר האוצר, נועדו "לשחרר חסמים" שיאפשרו לשוק לפעול באין מפריע. אבל לדיור יש גם תפקיד חברתי ראשון במעלה. אין זה מקרה שמגילת זכויות האדם, שעליה חתומה ישראל יחד עם מרבית מדינות העולם, מכירה בדיור כזכות המוקנית לכל אדם המאפשרת קיום בכבוד, ביטחון, בריאות, הקמת משפחה.

ישראל התחייבה לאו"ם שתכיר בזכות של אזרחיה לדיור ולכן חובה עליה לדאוג לדיור בר-השגה, גם אם הדבר אינו מתיישב עם אידיאולוגיה שדוגלת בשוק חופשי. עד כה התנגדה הממשלה להצעת חוק שהוגשה בפברואר על ידי הח"כים כרמל שאמה (ליכוד), דב חנין (חד"ש) ואחרים, שמקנה לרשויות התכנון סמכויות לקדם דיור בר השגה. במסגרת הרפורמה בתכנון, דרשו הח"כ אמנון כהן (ש"ס) ואחרים שהממשלה תשלב בה פרק בנושא דיור בר השגה, אבל הממשלה לא הרימה את הכפפה. מאז 2009 מחויב מינהל מקרקעי ישראל לשווק קרקעות לצורך דיור בר השגה ודיור ציבורי, אבל אף לא דירה אחת מעשרות אלפי היחידות ששווקו מאז, לא הוקצתה לדיור בר-השגה.

הקואליציה לדיור בר השגה, שמורכבת משותפות של ארגונים חברתיים ומומחים מהאקדמיה בתחומי המשפט, התכנון והכלכלה, הגישה לממשלה בשנים האחרונות שלל הצעות ורעיונות לנטרול חומר הנפץ החברתי באמצעות פתרונות דיור. רובן, אם לא כולן, זכו להתעלמות. זאת אף הגידול בפערים החברתיים ובשיעורי העוני. נתניהו קרא לדיירי המאהלים לבוא לירושלים לעזור לו "להעביר את הרפורמות" שיפעלו לטובתם. גם להוציא 38 שקלים על נסיעה הלוך ושוב לירושלים וגם שירקו להם בפרצוף?