מאת אביב לביא, פורסם ב"מעריב".

על שולחן עמוס בצלחות עם ירקות חתוכים, רחוק מאוד מהרוגלעך והמיץ של פעם, הציגו השבוע אנשי החברה להגנת הטבע את הדוח הממפה את האיומים על השטחים הפתוחים בישראל. זו השנה הרביעית שבה הדוח יוצא, והוא כבר הפך לסיסמוגרף שמשרטט את מצבה הבריאותי של הסביבה בארץ. במונחים של חדר טיפול נמרץ, ניתן לומר שמצבנו קריטי ולא כל כך יציב.

עמדת המוצא של הדוח ומחבריו היא מגננה, ולא במקרה: במציאות של העולם המודרני ה"קידמה" על ביטוייה השונים – תשתיות, נדל"ן, תיירות – מנסה לכרסם בעקביות בטבע המועט שנותר לפליטה, בעוד פעילי הסביבה וכל מי שמסוגל לראות לטווח מעט יותר רחוק מהרווח המיידי מנסים למזער את הנזקים. גם למשרד הממשלתי קוראים "הגנת הסביבה" כי הסביבה נמצאת תחת מתקפה בלתי פוסקת.

בדוח של 2009 תועדו 81 איומים. בשנה שעבר עלה המספר ל-93. השנה הוא כבר מגרד את התחום התלת-ספרתי עם 98 איומים. החדשות הטובות: 15 מאבקים סביבתיים שנכללו בדוח הקודם הסתיימו בהצלחה, ועוד כמספר הזה נמצאים אולי בדרך לפתרון, מה שמוכיח שהחולה עדיין נאבק ובועט.

החדשות הרעות: על כל איום שמוסר צצים שניים חדשים. שגרת יומו של פעיל הסביבה ושומר הטבע בישראל מזכירה צפייה בסרט אימה: כרתת ראש אחד של המפלצת, מיד יצמחו שניים תחתיו.

רבים מהמאבקים הסביבתיים שהסתיימו ב-2010 בהצלחה התאפיינו בתופעה החדשה, המבורכת, שתופסת תאוצה בשנים האחרונות: מעורבות פעילה, אנרגטית ואפילו אגרסיבית של תושבים ושל קהילות מקומיות. עם ישראל מתעורר ויוצא למלחמה על הבית.

מעל ההצלחות הירוקות מתקדר ענן הרפורמה

כשאכפתיות מקומית אמיתית חוברת לארגוני הסביבה שמביאים את הידע המשפטי, המדעי והתכנוני ואת הניסיון שצברו בניהול קמפיינים, נוצרת נוסחה מנצחת: כך היה במאבק על חוף פלמחים – הניצחון המפורסם ביותר של השנה החולפת. כך גם היה במאבק נגד הקמתו של מלון מדברי ענקי בבקעת תמנע, שקיבל תפנית חיובית ממש בפוטו פיניש של 2010.

הבעיה היא שההצלחות הירוקות, מרשימות ככל שיהיו (דוגמאות נוספות: הקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל לא מקודמת, כביש 6 מצפון ליקנעם ייכנס כנראה לתוך מנהרה), נראות כמו נקודות אור זעירות שמעליהן מתקדר ענן גדול, ענן הרפורמה.

אנשי החברה להגנת הטבע ערכו תרגיל הדמיה מעניין, ובשיתוף עם מתכננים בדקו מה היה עולה בגורלם

של המאבקים שהצליחו השנה אם רפורמת התכנון והבנייה שמקדמת הממשלה כבר הייתה בתוקף. המסקנות העגומות הן שבשנים הבאות – אם הרפורמה תאושר בכנסת בלבושה הנוכחי – יהיה כמעט בלתי אפשרי לתקוע טריז בגלגלי הפיתוח. אנשים הסבורים ששמורת טבע היא נכס לא פחות חשוב מקניון נתפסים בעיני ממשלת נתניהו כמטרד, והרפורמה מגשימה במאות סעיפים קטנים את השקפת העולם ההרסנית הזו.

ב-2011 יתחוללו קרבות בלימה להצלת הטבע בכל חלקי הארץ, אבל כבר אפשר לומר שהיא יצאה לדרך ברגל שמאל: בג"ץ התיר למינהל מקרקעי ישראל לכרות חול מהדיונות היקרות, האחרונות שנותרו בערבה, בחולות סמר. איום מספר 94 בדוח של החברה להגנת הטבע נפל שדוד, והשנה רק התחילה.