מאת אביב לביא. פורסם ב"מעריב".

אם ממשלת ישראל רוצה לממש את החלטתה הטרייה ולקצץ בפליטות גזי החממה של המשק, היא צריכה להתחיל מהעשירים. זו המסקנה הבולטת העולה ממחקר שנערך בימים אלה בהנחיית פרופ' דני רבינוביץ' מאוניברסיטת תל-אביב.

על-פי תוצאות הביניים של המחקר, צריכת החשמל השנתית של ישראלי מהעשירון העליון גורמת לפליטת פי 24.25 גזי חממה לעומת ישראלי מהעשירון התחתון. הפער בפליטות גזי החממה כתוצאה מהשימוש ברכבים פרטיים בין העשירים לעניים גדול עוד יותר: פי 26.3.

העשיר פולט יותר

ייצור החשמל הוא התורם המשמעותי ביותר לפליטות גזי החממה של המשק הישראלי. ב-2008 גרם ייצור החשמל, המבוסס ברובו על שריפת פחם, לפליטת 42.4 מיליון טון פחמן דו חמצני (גז החממה הנפוץ ביותר), כמות שהיוותה 54.3% מסך הפליטות לאותה שנה. כ-30% מהכמות הזו נצרכת על-ידי משקי הבית, אבל מתברר שיש פער עצום בין הצריכה של בעלי היכולת לאלה שאין להם. בעוד ישראלי מהעשירון התחתון צורך רק 301 קוט"ש לשנה, מקבילו העשיר צורך 7,291 קוט"ש. המשמעות לאטמוספרה: העשיר פולט יותר מפי 24 גזי חממה.

התמונה חוזרת על עצמה גם בכל מה שנוגע לשימוש בכלי הרכב הפרטיים. משק בית ממוצע בעשירון העליון מחזיק 1.84 מכוניות , ואילו בעשירון התחתון מסתפקים ב-0.22 מכונית למשפחה. הבעיה היא שאין בנמצא נתונים רשמיים על ההתפלגות של סוגי המכוניות, גילן וכמות הקילומטראז' שנוסעים בכל עשירון. עורכי המחקר נאלצו להתבסס על כמה הנחות סטטיסטיות, שבעזרתן הגיעו למסקנה שאדם בעשירון התחתון משתמש בדלק ששריפתו גורמת לפליטת 100 ק"ג גזי חממה בשנה, ואילו מקבילו האמיד פולט 2,632 ק"ג יותר מפי 26.

בשלב הבא, החוקרים מתכוונים להשוות בין הפליטות הנובעות מייצור פסולת וצריכת מזון. המחקר – שיתוף פעולה בין החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והאגודה לצדק סביבתי – נערך תחת הכותרת "צדק אקלימי בישראל".

לדברי פרופ' רבינוביץ', התוצאות משליכות על הדרך שבה המדינה צריכה להתמודד עם משימת צמצום הפליטות: "אם יש פער כל כך גדול בהשפעה של העשירונים על הסביבה, אי אפשר לבוא אל כולם ולדרוש מהם לבצע את אותה רמה של קיצוץ. אם מטילים מס פחמן על צריכת חשמל, הוא חייב להיות פרוגרסיבי, כי מהממצאים ברור שהשכבות המבוססות יכולות להיפטר מהרבה מאוד שומן לפני שדורשים מהשכבות החלשות לחסוך חשמל".

דיאטת פחמן

ממצאי המחקר רלוונטיים גם לוועידת קנקון שמתחילה היום. רבינוביץ': "עד היום כמעט לא נעשו מחקרים כאלה בעולם מפני שמדובר בתחום צעיר. למעשה, הסוגיה של הפערים הגדולים בין קבוצות באוכלוסייה עמדה במרכז ועידת קופנהגן בחורף האחרון, וגם גרמה לכישלונה. מדינות העולם השלישי טענו שלפני שדורשים מהן לקצץ, מדינות המערב שעשו את כל העושר שלהן על בסיס פליטת פחמן במשך 150 שנה, צריכות לעבור דיאטת פחמן משמעותית ורק אחר כך לבוא אליהן בדרישות. כמובן שמדינות המערב לא מתלהבות מהגישה הזו. מהממצאים שלנו עולה שוויכוח דומה צפוי לנו גם בזירה המקומית, בין השכבות השונות בחברה".