קורבנות של השוק: חיי עובדי הבניה אינם חשובים לקבלנים

קריסת החניון ברמת החייל (5.9) גבתה את חייהם של 5 בני אדם ופצעה 23 נוספים. הרכב ההרוגים מייצג את המוני הפועלים באתרי בניה בשנים האחרונות –  פלסטינים, ערבים אזרחי ישראל, יוצאי חבר העמים ומהגרי עבודה.

2016-09-11_200722

משמרת מחאה של מק"י בנצרת, שבת (9.9), צילום: זו הדרך

מאז תחילת 2016 נהרגו כ-35 פועלי בנין בתאונות עבודה באתרי בניה ברחבי הארץ. הם מצטרפים למאות הרוגים בשנים האחרונות וליותר מ-30,000 פצועים בתאונות עבודה בחמש השנים האחרונות – כך לפי 'הארץ' (לי ירון, 9.9). על פי כל הנתונים, מצב הבטיחות באתרי הבניה מדרדר ושיעור הנפגעים נוסק.

המשטרה הודיעה שמבדיקתה הראשונית עולה רשלנות בהפעלת אתר הבניה. אמנם תחת מעטה של צו איסור פרסום לא נודע לציבור מה בדיוק הייתה הרשלנות באתר, אך מניסיון העבר ידוע כי חברות הבניה 'חוסכות' בתקציבים להכשרה, פיקוח ואבטחה של הפועלים.

האחריות ממש לא נעצרת בקבלנים ובחברות הבניה. הממשלה, ומשרד הכלכלה במיוחד, לא דואגים לפיקוח ראוי על הבטיחות באתרי הבניה. כרגע מספר המפקחים האמורים לטפל באלפי אתרי הבניה ברחבי הארץ עומד על 17. עם כיסוי עלוב כזה, אין פלא שהקבלנים לא חוששים להפקיר את בטיחות הפועלים.

בדיון דחוף שנערך (8.9) בכנסת בעקבות האסון, אמר יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש): ״אני רוצה לחדד את הסיבות לפגיעה ולהרג של פועלי בניין – אחת הסיבות היא תאוות הרווח של הקבלנים והיזמים; הסיבה השנייה היא קשר הון שלטון; והשלישית היא אוזלת ידה של הממשלה.

"כולנו יודעים מה זהות הקרבנות. מרביתם ערבים, והשאר או עובדים זרים או משכבות מוחלשות, ולכן זה לא מעניין אף אחד. אני מאשים! אני מאשים את הקבלנים ובעיקר את הממשלה ודורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית, זה נושא ראוי וצודק לוועדת חקירה. חיי פועלים אינם הפקר!״

ח"כ דב חנין (חד"ש, הרשימה המשותפת), ציין בדיון בוועדת העבודה: "אני באופן אישי הגשתי שאילתות והצעות לסדר בנושא, אולם השר הממונה – שר הכלכלה לשעבר, חבר הכנסת וראש הממשלה בנימין נתניהו – באופן עקבי נמנע מלהגיע למליאה, להתייחס לנושא ולתת להסברים. לא רק ממליאת הכנסת הוא נמנע להגיע, אלא אפילו לשאילתות הישירות שנשלחו אליו בכתב, הוא שלח שרים אחרים להשיב. שר הכלכלה, שלא עוסק בחיים עצמם, מעביר מסר שנושא תאונות הבניין אינו נושא חשוב.

"הקריסה ברמת החייל, כמו גם מקרים רבים אחרים, הוא תוצאה של הפרטה: לא המערכות הציבוריות בנו את החניון בו אירע האסון, שכן העירייה הפריטה את הליך הבנייה. וזו לא רק העירייה המסוימת הזו, זו מכת מדינה – את הכל מפריטים ואת הכל עושים דרך קבלני ביצוע וקבלני שירותים, ובוחרים במי שמגיש את ההצעה הכי זולה. כך מגיעים למצב של תוצאה צפויה מראש של אסון. לכן, הקורבנות של האסון האחרון הם גם קורבנות ההפרטה".

בסוף השבוע ארגנו המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) והחזית הדמוקרטית לשלום ושוויון (חד"ש)  שורת משמרות מחאה ברחבי הארץ, במחאה על ההפקרות בתחום הבניה ובדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת הכשלים בענף, שמספר קורבנותיו עולה.

המאמר פורסם בגיליון האחרון של 'זו הדרך'