אגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בדרישה להורות לשב"כ להפסיק לזמן פעילים פוליטיים ל"שיחות אזהרה" בשב"כ. בעתירה מובאות עדויותיהם של פעילים פוליטיים וחברתיים שזומנו ל"שיחות" כאלה, שלא היוו חקירה רשמית בחשד לעבֵרה ספציפית, אלא שימשו להרתעת פעילים העוסקים במחאה החורגת מהקונסנזוס הימני.
הפגנה נגד תכנית פראוור – "פעילות לאומנית-חתרנית" עפ"י השב"כ (צילום: אקטיבסטילס)
בעתירה נטען כי זימון פעילים פוליטיים לשיחות האזהרה מהווה חריגה מסמכויות השב"כ על פי חוק, ופוגע בצורה עמוקה בזכויות יסוד חוקתיות של האזרחים, לרבות חופש הביטוי והמחאה, הזכות לכבוד, הזכות לפרטיות ולחירות והזכות להליך הוגן.
מתגובת המדינה לעתירה עולה, בין היתר, כי ההפגנות נגד תכנית פראוור סווגו כ"פעילות לאומנית-חתרנית". בתגובה, שהוגשה לאחרונה לבג"ץ, מוצגת פרשנות מרחיבה של המושג "ביטחון המדינה", הכוללת גם "הפרות סדר על רקע לאומני-חתרני". כלומר, היחס להפגנות נגד תוכנית פראוור אינו ביטוי חריג אלא חלק מעמדה שלפיה מחאה אזרחית העלולה לגלוש להפרות סדר יכולה להיות מסווגת כפגיעה בביטחון המדינה – על כל המשתמע מכך – בין היתר בשל תוכנה האידיאולוגי. כך, בעוד שהמחאה החברתית טופלה כדבר מובן מאליו על ידי המשטרה, בהתאם לכללים שקופים, אף שלוותה בעבר בהפרות סדר, יש מחאות שמטופלות על ידי כללים אחרים לגמרי, על ידי גוף חשאי.
במאי 2015 התקיים דיון בעתירה, ובעקבותיו נמסרו לעיון השופטים נוהלי השב"כ בנושא. בדיון שהתקיים ביולי 2015, במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות, העירו השופטים הערות לגבי הנהלים. השב"כ הגיש הודעה חסויה לבג"ץ, שבה דיווח על שינויים מסוימים שביצע בנהלים, ובינואר 2016 הגיש הודעה גלויה לבג"ץ, שהייתה לקונית למדי. בתגובתנו מפברואר 2016 ביקשנו מבג"ץ להורות לשב"כ להעביר לעיוננו את הנהלים כדי שנוכל להתייחס אליהם. כן הדגשנו שאנו עומדים על טענתנו הבסיסית, שאין לשב"כ סמכות לזמן פעילים חברתיים ופוליטיים לשיחות אזהרה. בעקבות זאת החליט בג"ץ לקיים דיון נוסף בעתירה, וביקש מהשב"כ לשקול להרחיב את האמור בהודעה הגלויה או לאפשר לנציג מוסמך מטעם האגודה לעיין בנהלים.
