זה למעלה משבוע שהצבא מטיל הגבלות קיצוניות על הכניסה והיציאה מהכפר חיזמא, הן באמצעות הצבת חסימות פיזיות והן באמצעות פריסת חיילים בכניסות לכפר, ככל הנראה בעקבות יידוי אבנים בכביש הסמוך. ההגבלות כללו, לפרקי זמן שונים, איסור מוחלט על כניסת אנשים שאינם רשומים בתעודות הזהות כתושבי הכפר ואיסור על יציאתם של גברים בני פחות מארבעים. כך מסר הבוקר (חמישי) דובר בצלם.

הפגיעה בחופש התנועה של כ-7,000 בני אדם, היא ענישה קולקטיבית האסורה על–פי המשפט הבינלאומי. "ענישה זו פוגעת בראש ובראשונה באנשים הפגיעים יותר המתקשים בתנועה ואולם היא משפיעה על כלל תושבי הכפר, המתקשים להמשיך ולנהל את חייהם. זוהי רק דוגמא נוספת לשגרת החיים תחת הכיבוש ולשימוש השרירותי שעושה הצבא בסמכויותיו ובכוחו", נמסר.

הכפר חיזמא (צילום אוויר: ויקיפדיה)

ביום שני, 16 בינואר, בסביבות השעה 17:00 הגיעו לכפר כוחות צבא מלווים בדחפורים וחסמו את הכניסה הראשית, הצפונית, למעבר כלי רכב באמצעות סלעים. בנוסף, הציב הצבא חיילים בשתי הכניסות הדרומיות – שאחת מהן, הסמוכה לקהילת טובלאס, מובילה לדרך עפר המחברת את הכפר לכביש 437, סמוך לכפר ענאתא. החיילים בדקו את היוצאים והנכנסים, ברגל וברכב. כעבור יומיים, בשעות הבוקר של יום חמישי החליף הצבא את הסלעים שהציב בכניסה הצפונית בקוביות בטון והציב לידן  חיילים, שאסרו לחלוטין על הכניסה לכפר ועל היציאה ממנו עד השעה 19:00.

למחרת, יום שישי, אסר הצבא משעות הבוקר ועד 21:00 בערב על כל מי שאינו רשום בתעודת הזהות שלו כתושב הכפר להיכנס לשטחו, וגברים תושבי הכפר בגילאי 40-18 לא הורשו לצאת מהמקום. הגבלות קיצוניות אלה שיבשו את הלווייתו של תושב הכפר, אחמד אבו א–שיח' וכן את חתונתה של תושבת הכפר.  בשבת בבוקר פתח הצבא את שתי הכניסות הדרומיות, אולם הותיר את הכניסה הצפונית חסומה בקוביות בטון באופן המאפשר רק מעבר רגלי במקום.

ביום שלישי האחרון בבוקר, שב הצבא והציב חיילים בכל שלושת הכניסות לכפר. בנוסף, הציב הצבא שער בכניסה הדרומית הסמוכה לקהילת טובלאס. בכל הכניסות אפשרו החיילים את הכניסה רק לתושבי הכפר. סגירת הדרכים מאלצת את התושבים לנסוע בדרכי עפר חלופיות שאינן בטוחות. מצב זה נמשך גם אתמול – רביעי.

אין זו הפעם הראשונה שהצבא סוגר את הכניסות לכפר. בחודשים מארס–אפריל 2017 סגר הצבא את הכניסה הצפונית למשך 40 יום ואת שתי הכניסות הדרומיות למשך 20 יום. הכפר חיזמא שוכן מצפון מזרח לירושלים. רוב שטחו מוגדר כשטח  "סי" וחיים בו למעלה מ-7,000 תושבים. במהלך השנים הפקיעה ישראל חלק גדול מאדמות הכפר, ובנתה עליהן את ההתנחלויות פסגת זאב ונווה יעקב ממערב והקימה עליהן קטע מגדר ההפרדה שניתק את הכפר ממזרח ירושלים. מצפון לכפר הקימה ישראל את ההתנחלות גבע בנימין וממזרח לו את ההתנחלות עלמון. בסמוך לכפר עובר כביש 437, שלצורך סלילתו הופקעו מתושביו קרקעות בהיקף של כ-300 דונם.