רודן אפריקאי נוסף עומד לבקר בישראל: נשיא טוגו, פור אסוזימנה גנאסינגבה, השולט ביד רמה במדינתו מזה 11 שנה. הוא ייפגש ביום רביעי הקרוב עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ומאוחר יותר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים נוספים. פור גנאסינגבה הושבע לתפקיד נשיא טוגו, במקום אביו שמת מהתקף לב. 38 שנים שלט גנאסינגבה אייאדמה בטוגו, מדינה קטנה ומוכת עוני במערב אפריקה המונה יותר מ-7 מיליון תושבים. הוא היה השליט הוותיק ביותר ביבשת, אחד מאלה שכונו "הדינוזאורים": שליטים שביססו את שלטונם על יחסים הדוקים עם המעצמות הקולוניאליות לשעבר, בייחוד צרפת, ופעלו בשירותן. שלטונם גם נשען על קליינטורה ועל מה שמכונה באפריקה "הפוליטיקה של הבטן", כלומר חלוקת טובות הנאה לבני קבוצת הלאום שלהם או חבל הארץ שממנו באו, בד בבד עם מדיניות של "הפרד ומשול" – שיסוי קבוצות לאום זו בזו, כדי שיתחרו על משאבים מצומצמים ועל חסדי השליט.

נשיא טוגו עם שני ידידים: הנשיא ברק אובמה ואשתו מישל, בעת ביקורו בניו יורק (צילום: מחלקת המדינה של ארה"ב)

אייאדמה בן ה-69 לקה בהתקף לב בעיירת מולדתו פיה. לדברי פקידים מטוגו, הוא מת בדרכו לאירופה לקבלת טיפול. אך, משרד החוץ הישראלי הודיע אז, שאייאדמה היה בדרכו לישראל, בה קיבל טיפול רפואי בעבר. תוך שעות ספורות הכריז הפיקוד העליון בצבא טוגו, שכל חבריו הם מקורבי אייאדמה, על בנו בן ה-39, פור גנאסינגבה, כנשיא המדינה. על פי החוקה, אמור יו"ר הפרלמנט לשמש כנשיא זמני ולהכריז על בחירות ארציות לבחירת נשיא חדש תוך 60 יום. זכרי נאנג'ה, רמטכ"ל הצבא הכריז: "צבא טוגו מוצא עצמו מול חלל ריק מוחלט בשלטון בטוגו. וזאת משום שיו"ר הפרלמנט נעדר והוא מחוץ למדינה. לפיכך, כדי לא ליצור חלל ריק בשלטון, החליטו הכוחות המזויינים להכריז על פור גנאסינגבה כעל ראש המדינה". לבנו של השליט שימש אז כשר המכרות והתקשורת.

אייאדמה, שנראה כי לא הסיר מעולם את משקפי השמש הנצחיים שלו, הוא בן למשפחת איכרים. לפני שארצו קיבלה עצמאות הוא שירת בלגיון הזרים הצרפתי והשתתף במלחמות הקולוניאליות של צרפת בווייטנאם ובאלג'יריה. סילוונוס אולימפיו, לוחם העצמאות, שנבחר ב-1961 כנשיאה הראשון של טוגו ונחשב עצמאי וסורר מדי לטעמה של צרפת, הופל ונרצח בעידודה ב-1963. אייאדמה, שתפס את השלטון בהפיכה ב-1967 היה על פי עדויות רבות מי שרצח אותו. בעדויות סופר כיצד לאחר שנתפס אולימפיו בידי חיילים, הופיע מי שהיה אז הסמל אייאדמה בג'יפ וציווה על אחד החיילים להרוג אותו. כשזה ירה לרגלי הנשיא, תפס אייאדמה את נשקו של החייל וירה שלוש פעמים בטווח קצר באולימפיו. אז חזר ודקר את הנשיא שפרפר למוות על הארץ. "כך עשיתי באלג'יריה, כדי לוודא שהקורבנות שלי מתים", אמר. הכוונה היה לשירותו כחייל בצבא הכיבוש הצרפתי באלג'יריה, בעת המאבק של העם האלג'יראי לעצמאות.

מאז 1967 כשתפס אייאדמה בעצמו את השלטון, הוא שלט שלטון יחיד. הוא יצא בשלום מכמה ניסיונות התנקשות, תאונת מטוס והפגנות אלימות נגד משטרו, שחזרו ונשנו בשנות ה-90. כשב-1985 נערך ניסיון הפיכה במדינה מיהרו כוחות צרפתיים לעזרת אייאדמה, ועד היום מוצבים דרך קבע מאות חיילים צרפתים בבירה לומה. אייאדמה תמיד התפאר באוזני כל מי שהיה מוכן לשמוע, שהוא נהנה מ"התמיכה המוחלטת" של "ידידו ז'אק שיראק", אז נשיא צרפת.

ב-1979 ,1972 ו-1986 אביב של הנשיא דהיום "נבחר" לנשיאות בבחירות ללא מתחרה. הבחירות ב-1993 ו-1998 היו לכאורה דמוקרטיות, אבל במהלכן נרצחו מאות ממתנגדי הנשיא. ב-1998 הוכרז אייאדמה כנשיא, לאחר שספירת הקולות הופסקה לפתע ללא הסבר. ב-1993 הטיל האיחוד האירופי אמברגו על טוגו, שאותו הוסר מאוחר יותר, אך הבחירות שהתקיימו ביוני 2003, שבהן שוב נבחר אייאדמה, עמדו בסימן זיופים נרחבים, מילוי קלפיות בפתקים מוכנים והעלמת קלפיות אחרות. האיחוד האירופי לא טרח אז אפילו לשלוח משקיפים למה שמתנגדי משטר רבים תיארו כפארסה של בחירות. גם פור "ניצח" בבחירות שנערכו ב-2005, ב-2010 וב-2015. כך משפחה אחת שולטת, ללא הפסקה, במדינה האפריקאית מזה כ-59 שנה בתמיכת צרפת ושני העשורים האחרונים בתמיכת ארה"ב.

העובדה שהנשיא שיבקר בישראל (בפעם השנייה) היה שר המכרות והתקשורת אינה מקרית. בין שנות ה-60 המאוחרות לשנות ה–80, החלה צמיחה כלכלית בטוגו, אשר נשענה בעיקר על מאגרי הפוספטים שבמדינה. על פי מקורות אפריקאים אחד מיועציו הקרובים של הנשיא (וגם של אביו, הנשיא המנוח) לענייני כלכלה ומכרות הוא השר לשעבר רפי אדרי, ממפלגת העבודה, שפרש מהחיים הפוליטיים ב-1999 ומאז "עושה לביתו". על פי אותם המקורות אדרי הוא השולט בתאגיד הטוגלוזי לפוספטים שהופרט לפני שנים אחדות. על פי עדותם של פעילי האיגודים המקצועיים בחברת הפוספטים, אדרי שאינו נמנה באופן רשמי על ההנהלה, עומד מאחורי כל ההחלטות המתקבלות על ידה. האיגודים מאשימים את ההנהלה ב"היעלמותם" של מיליארדי יורו מקופת התאגיד ואשתקד פרצו מספר שביתות במכרות בדרישה לתוספות שכר.

יצוין שעל פי דוחות ארגון זכויות האדם אמנסטי הבינלאומי והפדרציה הבינלאומית של ארגוני זכויות האדם (FIDH) "העינויים השיטתיים שמבצעיהם נהנים מחסינות מוחלטת, מערכת משפטית בשירות השלטון, בתי כלא צפופים מעל ומעבר והבחירות מזויפות".

דו"ח אמנסטי על מצב זכויות האדם בטוגו (באנגלית): https://www.amnesty.org/en/countries/africa/togo/report-togo/