עדות: מתנחלים שיצאו מהמאחז אביגיל תקפו רועי צאן משועב אל-בוטום

 

ח'ליל אסחאק מחמוד אבו עראם, בן 21, הוא רווק ורועה צאן, תושב שועב אל-בוטום שבמחוז חברון. להלן עדותו שגבה מוסא אבו השהש, עבור בצלם, ב-8 ביולי האחרון בביתו:

 "אני גר בבית של המשפחה שלי בח'רבת שועב אל-בוטום ועוזר לאבא שלי לרעות את הצאן. ביום שבת, 4.7.09, בסביבות 8:00 בבוקר, אני וסאלם יוסף מוחמד ג'ברין, בן 23, רעינו את הצאן באדמות של המשפחה שלי באזור הח'רבה. היינו בערך מאה מטר מעמודי החשמל שמסמנים את הגבול של ההתנחלות אביגיל.

"קצת לפני 9:00 ראינו חמישה צעירים יוצאים מההתנחלות ומתקרבים אלינו. הפנים של אחד מהם היו מכוסות ולארבעה מהם היו אקדחים. כשהם היו במרחק של חמישים או שישים מטר מאיתנו, הם התחילו לרוץ לעברנו. הבנתי שהם הולכים לתקוף אותנו אבל לא יכולנו לברוח כי הם היו כבר קרובים. אני וסאלם עמדנו במקום ולא זזנו. כשהם הגיעו אלינו הם התחילו לבעוט בכבשים ולזרוק עליהם אבנים. אחרי כמה דקות הגיעו עוד ארבעה מתנחלים.

"מתנחל אחד מבין אלה שהגיעו ראשונים תפס כבשה ודחף אותה לאדמה, בעט בה ודרך עליה. סאלם דחף אותו כדי שיתרחק מהכבשה ואז ארבעת המתנחלים האחרים שהגיעו בהתחלה תקפו אותו. אחד מהם דחף אותו והפיל אותו לאדמה ואז השאר הצטרפו. הם בעטו בו והרביצו לו. כל פעם שהוא ניסה לקום הם הפילו אותו והמשיכו להרביץ לו. כשראיתי מה הם עושים לסאלם התערבתי כדי לעזור לו. תפסתי את אחד המתנחלים והרחקתי אותו מסאלם. אז המתנחלים עזבו אותו והסתערו עלי. אחד מהם דחף אותי מהצד בכוח והפיל אותי על האדמה ומתנחל אחר בעט בי בכוח בצד ימין של הגוף. ארבעת המתנחלים שהגיעו מאוחר יותר זרקו אבנים עלינו ועל הצאן מרחוק. בזמן שהמתנחלים הכו אותנו, אחי עיסא, בן 12, הגיע וראה מה קורה. אחד המתנחלים דחף אותו והוא נבהל וברח. יותר מאוחר גיליתי שהוא ברח לח'רבה וסיפר לאבא שלנו מה קרה.

"אחרי בערך עשר דקות אני וסאלם הצלחנו לקום והתחלנו לחזור לכיוון הח'רבה. חמשת המתנחלים הלכו אחרינו והמשיכו לזרוק אבנים על הכבשים. מדי פעם הם עצרו ובעטו בכבשים, הפילו אותם על האדמה ודרכו עליהם. ארבעת המתנחלים שהגיעו מאוחר יותר נשארו במקום.

"כשתושבי הח'רבה, ביניהם נשים וילדים, הגיעו אלינו, המתנחלים עדיין היו לידינו. התושבים ניסו לחסום להם את הדרך וכשהגענו לח'רבה הם זרקו אבנים כדי להפחיד אותם. המתנחלים הפסיקו להתעלל בכבשים אבל הם נכנסו למטבח הנפרד של המשפחה שלי וזרקו את הכלים שהיו בו על האדמה. אחרי שהם יצאו משם הם ניסו להיכנס לתוך הבית שלנו אבל אבא שלי ועוד אנשים חסמו להם את הדרך. אחרי זה המתנחלים ניסו להיכנס לעוד אוהלים אבל כשהם ראו שמגיעים עוד אנשים הם עזבו. הם הלכו לארבעת המתנחלים שחיכו במקום שבו הותקפנו ואז כולם חזרו ביחד להתנחלות. השעה הייתה בערך 12:00 בצהריים. לסאלם היו חבורות ביד שמאל ואני נשרטתי ביד שמאל. כבשה אחת שהמתנחלים פגעו בה נשארה בשדה ואחרי זה לקחנו אותה משם. עוד כבשה שנפגעה ברגל מתה שלשום.

"מתחילת האירוע ניסינו להתקשר למשטרה. סאלם ניסה להתקשר בזמן ההתקפה עצמה ואבא שלי ניסה להתקשר מאוחר יותר. הוא סיפר לי שהוא התקשר למשטרה הרבה פעמים אבל השיחה התנתקה כל פעם. זיאד יוסף א-נג'אר, תושב הח'רבה, התקשר לנסר א-נוואג'עה [האחראי על פרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם בדרום הר חברון] כדי שיזעיק את המשטרה".

בסביבות 13:00 הגיעו ניידת משטרה וג'יפ צבאי של המנהל האזרחי. סיפרתי לשני שוטרים ולשוטרת על התקיפה אבל בהתחלה הם לא האמינו לי וטענו שאני משקר. אבא שלי וסאלם אמרו לשוטרים שהם צילמו חלק מהאירוע בטלפונים הניידים שלהם והנציג של המנהל האזרחי ראה את הצילומים. רק אז הם האמינו לנו וביקשו ממני ומסאלם להגיע לתחנת המשטרה בקרית ארבע כדי להגיש תלונות. ביום ראשון נסעתי עם סאלם למשטרה והגשנו תלונות וביום שלישי שוב נסענו כדי שעיסא ימסור עדות.

למרות שנפצענו לא הלכנו לבית חולים או לראות רופא, גם בגלל המרחק וגם בגלל שהערכנו שהפציעות לא קשות.