התוכנית לדיור בר השגה ב"א-יפו הושלמה כבר ביוני 2008, אך על פי תחקיר שפורסם אתמול (יום ה') בעיתון "כלכליסט" בעיריית תל אביב בחרו להמתין עם פרסום התוכנית עד הבחירות הקרובות.
בעיריית תל אביב טוענים כי "מדובר בתוכנית רעיונית בלבד שאינה בת יישום מעלה תהיות רבות". יצויין שהכנתו של הדו"ח עלתה למשלם המסים כסף רב, נמשכה כשנת עבודה וכללה יועצים ומומחים מתחומי הכלכלה, החברה, האדריכלות והמחקר.
את התוכנית הובילה ד"ר אמילי סילברמן. "מדובר בתוכנית חיובית ואני מקווה שעיריית תל אביב תיישם אותה במהרה", אמר יואב גולדרינג, מראשי הרשימה "עיר לכולנו" ודובר ארגון רנט קונטרול שפועל למען דיור בר השגה בתל אביב. "עם זאת, כרגע נראה כאילו התוכנית חשובה יותר ליחסי ציבור ופחות למתן פתרון אמיתי. חבל שפרסום התוכנית – שהכנתה הסתיימה לפני חמישה חודשים – נדחה, בייחוד כשמדובר בכספי ציבור".
התוכנית חושפת לראשונה את כל המתחמים שנבחנו לצורך דיור בר השגה ברחבי העיר. לפי התוכנית, מקצים דירות לצעירים או למשפחות בתחילת דרכן בדמי שכירות מוזלים, או דירות לזכאים שנרכשות במחירים נמוכים ממחיר השוק. בעולם קיימים כיום כמה מודלים שפותחו בנושא, והנפוץ ביותר הוא מתן זכויות בנייה עודפות ליזמים בתמורה להקצאה של חלק מהפרויקט (בדרך כלל 30%) לדיור בר השגה.
בשנים האחרונות נהפך דיור בר השגה לאחד הנושאים החמים בעיר, בעקבות הזינוק במחירי הדירות ובשכר הדירה. עשרות אלפי צעירים שמבקשים להתגורר בתל אביב נאלצים כיום למצוא פתרונות דיור אלטרנטיביים. רבים מהם נדחקים לדירות חדר קטנטנות, והשאר מוציאים סכום גדול ולא פרופורציונלי ממשכורתם על סעיף הדיור, או לחלופין מוותרים על מגורים בעיר הגדולה. נכון להיום, בתל אביב אין אפילו דירה אחת שנכללת בהגדרה של דיור בר השגה.
לשם השוואה, בערים מרכזיות בעולם מיישמים כבר כמה שנים את הנושא: 35%-50% מהדירות בלונדון, לדוגמה, הן דירות הנכללות בתוכנית, ובניו יורק מדובר ב־30% מכל בנייה חדשה, כדי להגיע ליעד של 30 אלף יחידות דיור.
בשל הגדרתה של התוכנית כ"רעיונית בלבד", היא אינה כוללת לוחות זמנים לביצוע. עם זאת, היא מציגה קריטריונים ומדדים שישמשו בסיס להוצאתה לפועל. לדוגמה, לפי התוכנית ייכללו דירות להשכרה כחלק מפרויקטים לפינוי־בינוי וכתוספת לאחוזי בנייה. הקריטריונים שתציב העירייה לזכאות לדירות אלה הם מגורים כתושבי תל אביב זה שלוש שנים לפחות, בעלי הכנסה של עד משכורת ממוצעת, וללא בעלות על דירה אחרת. כ-70% מהדירות יוקצו למשפחות עם ילדים.
בתוך כך, יואב גולדרינג ממליץ על כמה תיקונים שראוי שיתבצעו. לדבריו, הקריטריון של השכר הממוצע אינו נכון ואינו משקף את השכר החציוני. כאשר מתרגמים את שכר הדירה בדרך זו, משתמע מכך שהוא מתאים לעשירון השביעי ומעלה. גולדרינג מוסיף כי העירייה עדיין לא הגיעה להסכמות עם מינהל מקרקעי ישראל, ובעקבות זאת התוכנית נותרת ברמה הרעיונית ללא תוקף סטטוטורי, ועם שטחים בודדים בלבד שעליהם ניתן ליישמה.
