ב-1 במאי 2013 נפל דבר בתנועת הפועלים בבלגיה: דניאל פירון, מזכיר האיגוד המקצועי הכללי בשרלרואה (העיר הרביעית בגודלה בבלגיה, והגדולה ביותר בחלק הוולוני–צרפתי), נשא נאום בו האשים את המפלגה הסוציאליסטית בשיתוף פעולה עם הכוחות הימניים באירופה. האיגוד המקצועי – הנמנה עם ארגוני העובדים החזקים במדינה – היה משך כל המאה העשרים אחד מעמודי התווך של התמיכה הציבורית הרחבה במפלגה הסוציאליסטית. אולם בשנים האחרונות, העדיפה המפלגה להנהיג את הקואליציה הממשלתית בבלגיה תוך רמיסת מעמד העובדים.
עובדי המתכת, ביניהם של מפעל פורד, מפגינים במסגרת המאבק נגד סגירת המפעל של תאגיד ייצור מתכת הגדול בעולם, "ארקלור–מיטאל" (צילום: "סולידר", שבועון מפלגת העובדים הבלגית)
נוכח זאת, קרא המזכ"ל פירון להקים מסגרת פוליטית רחבה משמאל למפלגה הסוציאליסטית ולמפלגת הירוקים הפרוגרסיבית, אשר תחבר את הכוחות המתקדמים במפלגות אלו עם מפלגת העובדים הבלגית (PvdA / PTB) ועם קבוצות שמאל נוספות. הוא הבטיח כי חזית שמאל עממית כזו תזכה בתמיכתם הפעילה של איגודי העובדים במחוזו. אלה יפעילו את השפעתם גם במחוזות נוספים, וזאת "על מנת לשים קץ אחת ולתמיד לשיטה הקפיטליסטית". עוד הוסיף פירון, כי "בקפיטליזם לא ניתן לבצע רפורמות – הוא חייב להיעלם מהעולם".
נאום זה שם קץ לשיתוף הפעולה המסורתי של האיגוד המקצועי עם המפלגה הסוציאליסטית, אשר בגדה בציבור העובדים אותו הייתה אמורה לייצג.
החזון של חזית שמאל רחבה מומש באופן חלקי, עם התקדמות ההכנות לקראת הבחירות הכלליות שיתקיימו בבלגיה בחודש מאי. מפלגת העובדים הבלגית – שהיא מפלגה הרואה עצמה מרקסיסטית ומהפכנית – חיזקה את כוחה באופן משמעותי בשנים האחרונות, ובמיוחד בבחירות המקומיות שהתקיימו בבלגיה בסוף 2012. הסקרים צופים, כי המפלגה תעבור השנה את אחוז החסימה הגבוה, ותיכנס לפרלמנט – לראשונה בתולדותיה. לאור זאת, הוחלט באיגוד המקצועי בשרלרואה לקרוא לתמיכה במפלגה בבחירות הקרובות. לקריאה זו הצטרפו גם קבוצות שמאל קטנות יותר, השותפות גם הן למאמץ להבטיח ייצוג פרלמנטארי לשמאל העקבי. אל התמיכה הפומבית במפלגה ובמועמדיה, הצטרפו דמויות ציבוריות נוספות בבלגיה, ובהן עיתונאים ואקדמאים מובילים, מספר פעילים מרכזיים אשר עזבו את המפלגה הסוציאליסטית ואת מפלגת הירוקים (כולל סנאטורית לשעבר), ואף מספר מנהיגים בעבר ובהווה של האיגוד המקצועי הנוצרי, שבעבר העניק את תמיכתו למפלגה השמרנית הנוצרית–דמוקרטית.
מפלגת העובדים הגיבה להתפתחות זו, בכך ששילבה ברשימותיה לפרלמנטים המחוזיים דמויות מובילות בתנועה האיגוד–מקצועית הבלגית, לצד יו"ר המפלגה פיטר מרטנס ודובר המפלגה ראול הדבאו, אשר מובילים את רשימת המפלגה ברמה הפדראלית. במחוז לימבורג הפלמי, מוביל את רשימת המפלגה חבר האיגוד הנוצרי במפעל המכוניות פורד, אשר היה ממובילי המאבק נגד סגירת המפעל. את רשימת המפלגה בעיר לייז' שבוולוניה מוביל אחד ממנהיגי המאבק נגד סגירת המפעל של תאגיד ייצור מתכת הגדול בעולם, "ארסלור–מיטאל".
במחוזות אחרים מובילים את רשימת המפלגה פנים רעננות נוספות: באנטוורפן המועמד הוא דובר תנועת הנוער של מפלגת העובדים, סטודנט בן 21, ובבריסל מוביל את הרשימה מצטרף חדש למפלגה, בן 28, שהיה עד לאחרונה יו"ר איגוד הסטודנטים הפרנקופוניים בבלגיה. תמיכה מפתיעה נוספת במפלגה מגיעה מכיוונה של טינה ואן רומפוי, אחותו של הנשיא השמרן של האיחוד האירופי, הרמן ואן רומפוי, אשר מזה כמה שנים מותחת ביקורת ציבורית חריפה על המדיניות הניאו–ליברלית שמוביל אחיה.
לאור התמיכה הציבורית המתגברת בה זוכה מפלגת העובדים בקרב האיגודים המקצועיים ובקרב אינטלקטואלים וצעירים – מתרבות ההערכות כי בחודש מאי, תצליח המפלגה להכניס נציגים לפרלמנט הבלגי, ולהבטיח שם – לראשונה מזה שנים רבות – נציגות לשמאל העקבי ולמעמד העובדים.
איתמר שחר, בריסל
