מחקר חדש שפרסם השבוע המוסד לביטוח הלאומי, קובע כי רמות השכר בישראל בכלל ושכר המינימום בפרט נמוכות מדי ולא באמת מאפשרות לחלץ משפחות ממעגל העוני. החוקרים ממליצים שלא לקבוע את שכר המינימום על פי השכר הממוצע, אלא על בסיס מדדי כוח קנייה ורמת הפריון, באופן שיאפשר לו עמוד בייעודו – הבטחת רמת מינימום של קיום. על פי המחקר, שיעור העובדים בישראל ששכרם מתחת לשכר המינימום, הינו 12.2% – גדול ב-60% מהממוצע במדינות הקפיטליסטיות הגדולות. כדי לפצות על השכר הנמוך, שיעור גבוה של שכירים (73.4%) עובדים שעות נוספות הרבה יותר מהממוצע במדינות המפותחות.
כמו כן, על–פי הממצאים, יש בסיס עובדתי לתחושה כי השכר בישראל נמוך מדי וכי תרומתו של שוק העבודה הישראלי לחילוץ מעוני נמוכה בהשוואה בינלאומית. שכר המינימום בישראל נמוך מדי ויש חשש שאינו ממלא את ייעודו כמבטיח חיים בכבוד למשפחות עובדות הנמצאות בתחתית התפלגות ההכנסות. "העלאת שכר המינימום בעת הזו עשויה להיות כלי חשוב בצמצום העוני של משפחות עובדות ומשפחות בכלל. הגידול המתמשך בהיקף התעסוקה בישראל בשנים האחרונות עשוי להפחית את החששות מהשפעה שלילית אפשרית של צעד כזה על התעסוקה" לפי המחקר.
יצוין ששיעורי העוני של משפחות עובדות בארץ נמצא בגידול מתמשך – מכ-6% בשנות ה-80, לכ-14% בשנים האחרונות. בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת במקום השלישי מבחינת שיעורי העוני של משפחות עובדות. במונחים של כוח קנייה (יכולת העובד לרכוש מוצרים ושירותים), ישראל נמצאת ביחד עם המדינות הלא מפותחות.
החוקרים, מירי אנדבלד ואורן הלר, שוללים את הטענה לפיה השכר הנמוך נגזר משיעורי הפריון הנמוכים בארץ. עוד הם מציינים, כי חרף הנטייה לראות בשיעורי התעסוקה הנמוכים את הגורם העיקרי לעוני, הרי שישראל נמצאת במקום טוב באמצע בהשוואה בינלאומית. "גם אם יש עדיין מה לשפר בתחום שיעורי התעסוקה ובמיוחד בקבוצות מסוימות (על פי הדעה המקובלת – נשים ערביות וגברים חרדים), העיסוק ברמת השכר בכלל ורמת שכר המינימום בפרט ובדיקת תרומת האפשרית למגמה זו, הוא חיוני", הם כותבים. בחינת ההשפעה של השכר על יציאה ממעגל העוני, ישראל ממוקמת כמעט בסוף הרשימה, עם מידת אפקטיביות נמוכה מאוד".
http://www.btl.gov.il/Publications/research/Documents/mechkar_119.pdf
