יש תחנות ויש כבישים אבל 100 אלף אזרחים ערבים-בדואים בנגב עדיין מחכים לאוטובוס

 

מאה אלף אזרחים ערבים-בדואים בנגב עדיין מחכים לאוטובוס. לחלקם הפתרון נמצא ממש בהישג יד: כבישי הגישה כבר סלולים, לפעמים אפילו תחנות האוטובוס כבר מוקמות – רק מחכים שמשרד התחבורה יפעיל את הקווים. בשבוע שעבר נערך סיור בנושא תחבורה ציבורית בכפרים הערבים בנגב, בהובלת ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת), יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית, בהשתתפות ח"כ ג'מעה אזברגה, ח"כ סעיד אלחרומי וח"כ לשעבר יוסף עטאוונה, ויחד עם אנשי המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים, נציגי סיכוי ופעילי פורום דו-קיום בנגב.

4

יש תחנה ויש כביש… ומה חסר? האוטובוס! (צילום: סיכוי)

 

ח"כ חנין מסר: "ביקרנו בכפר הלא-מוכר א-זרנוג, שממתין חודשים ארוכים לאישור משרד התחבורה להפעלת קו אוטובוס, ובינתיים התושבים מסתמכים על תחנה מרוחקת על הכביש הראשי. שמענו מיוסרה אבו כף, רכזת תחבורה וחינוך במועצה לכפרים בלתי מוכרים בנגב, איך המציאות הזאת מקשה על נשים רבות להשתתף בלימודים אקדמאיים או שוק העבודה – הן נאלצות לבחור בין הליכה הארוכה לתשלום יקר למישהו שיסיע אותן, וזה רק כדי להגיע לתחנת האוטובוס. כמו בא-זרנוג, בעוד עשרה כפרים מחכים עכשיו להפעלת קווי אוטובוס או לסלילת כבישי גישה".

באום בטין הבעיה אחרת – צומת הכניסה ליישוב אינו מוסדר, עד לרמה של סכנת חיים, ולכן קיימת בו תחנה לכיוון אחד בלבד – אפשר להגיע אל הכפר מבאר שבע, אבל לא לנסוע אליה, ואוטובוסים לא יכולים להיכנס ליישוב. יו"ר ועד אום בטין, טלב אבו כף, תיאר את צומת הכניסה לישוב כ"צומת המוות": ילדים מתים בתאונות דרכים בגלל שאין רמזור או מעבר חצייה. "בזמן שהוא הסביר, ממש מולנו נתקעה אישה בחציית הכביש, בין מכוניות דוהרות בארבעת הנתיבים. בלי מדרכות, בלי אי תנועה, ככה נראית כניסה לישוב מוכר בו גרים 5,000 איש. בישוב עומר הסמוך, אגב, יש מחלף מסודר עם מעבר תת קרקעי בטוח להולכי רגל, וגם שירות תחבורה ציבורית פנימית", הוסיף ח"כ חנין והדגיש: "חשוב גם לזכור שב-33 כפרים בהם אין כבישי גישה, ומשרד התחבורה מסרב להפעיל בהם תחבורה ציבורית. נגישות בתחבורה ציבורית היא זכות יסוד, והגיע הזמן שגם במשרד התחבורה יפעלו כדי לממש אותה".