רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים הודיעה הבוקר (ראשון) כי לא יונפק תיעוד ביומטרי בכל לשכות מהל האוכלוסין, עקב עיצומים שנוקט ועד עובדי הרשות. תעודות זהות, דרכונים ומסמכים אחרים שאינם ביומטריים, יונפקו במסגרת שעות קבלת הקהל. עובדי רשות האוכלוסין וההגירה נוקטים עיצומים בגלל חילוקי דעות עם הנהלת המשרד בדבר הפיצוי בעניין התעודות הביומטריות.
פרסום של משרד הפנים: תעודה זהות חכמה?
יצוין ששר הפנים, אריה דרעי, הבטיח ביום חמישי האחרון כי החל מהשנה הבאה תהיה חובת הצטרפות למאגר הביומטרי. "מכאן ואילך כל מי שיבקש תעודה במשרד הפנים, תעודת זהות או דרכון, יקבל תעודה ביומטרית. בזה כבר הכרענו, הכרעתי גם שיהיה מאגר. מה יהיה במאגר נכריע בקרוב". יש להדגיש כי תוכנית מסוג זה טעונה את אישור מליאת הכנסת ולמאגר ביומטרי יש מתנגדים רבים בקרב ארגונים לזכויות אדם וחברי כנסת.
לפני שנה פורסם דו"ח מיוחד של מבקר המדינה הקובע כי לא קיים מידע אמין על היקף תופעת גניבת הזהויות שהוגדרה כסיבה העיקרית להקמת המאגר הביומטרי, לאורך חלק ניכר מתקופת הפיילוט פעל המאגר ללא תוכנית עבודה מסודרת, אמינות מערכת ההשוואה הביומטרית עוררה ספקות קשים בקרב הגורמים המפקחים וחלופות למאגר נבדקו בהליך לא מוסדר ולחוץ בזמן לקראת תום הפיילוט. הדו"ח מתח ביקורת חסרת תקדים על הנחות היסוד שהובילה להקמת המאגר, על עבודת התכנון שנעשתה על מנת להגדיר את פעילותו, על האופן הבלתי מקצועי שבו נבדקו החלופות השונות, על היעדר גורם–על שיפקח על התנהלות כל הפרויקט. בנוסף, פורסם בדו"ח כי המדינה השתמשה בסורקי טביעות אצבע תקולים, שהשימוש בהם מעלה שאלות שנותרו ללא מענה לגבי מאות אלפי טביעות אצבע של אזרחים שכבר מאוחסנות במאגר.
חלק ניכר מהדו"ח הקדיש המבקר לאופן שבו נבדקו החלופות השונות למאגר. כך, למשל, לגבי חלופת התשאול הוא כתב: "תהליך התשאול התבסס על המידע הרשום לגבי התושב במרשם האוכלוסין בלבד… רשימת השאלות כללה 40 שאלות, אשר חלקן לא היו רלוונטיות לכל התושבים. כשנה לאחר שהחלה תקופת המבחן, רשימת השאלות נותרה מצומצמת והכילה כ-50 שאלות". בנוסף, אזרחים שנכשלו בתשאול הורשו לעבור תשאולים חוזרים ללא הגבלה עד שעמדו בהם, חרף האיסור לבצע יותר מתשאול חוזר אחד. "אין חסימה טכנולוגית המונעת ביצוע של למעלה משני תשאולים", הסביר המבקר. "יש חשש שאנשים שבכוונתם לבצע ניסיון התחזות יגלו מספר רב של שאלות ויעשו שימוש לרעה במידע זה".
בין המתנגדים למאגר, ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) הפועל מזה שנים לגניזת הצעת החוק המאגר הביומטרי. לדבריו "החוק יוביל להקמה של מאגר של נתונים פיזיים (נתונים "ביומטריים" כדוגמת טביעת אצבע או תווי פנים) של אזרחי ישראל. החוק נומק ברצון למנוע זיוף של תעודות זהות, רישיונות נהיגה ודרכונים, אך כולל מנגנונים דרקוניים ומרחיקי לכת. במרבית המדינות שהנהיגו תעודות ביומטריות, הנתונים הביומטריים מוטבעים על הכרטיס הרלוונטי אך לא נאגרים במאגר מרכזי. בישראל, לעומת זאת, הוצעה הקמת מאגר ביומטרי מרכזי אשר יאגור את כלל נתוני האזרחים, וזאת למרות הסכנות העצומות שבדליפת המידע לגורמים מסחריים ופליליים, ובסכנות שבריכוזם בידי רשויות המדינה השונות". יצוין שבקריאה הראשונה של החוק היה ח"כ חנין היחיד במליאת הכנסת שהצביע נגד. בהמשך נוצרה מחאה ציבורית מרשימה נגד המאגר הביומטרי ופגיעותיו בזכויות הפרט. "המאבק הצליח להכניס שינויים לא מעטים בחוק. הסכנות צומצמו אבל לא הוסרו בחוק שעבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת", הדגיש.
נאומו של ח"כ חנין במליאת הכנסת – נגד המאגר הביומטרי:
